גנטיקה

סימפטומים של הפרעת שינה קשורים לסיכון מעט גבוה יותר לתמותה (circulation)

מחקר חדש מ-circulation מצביע על כך שסימפטומים של הפרעות שינה, בעיקר קושי בהירדמות ואי הרדמות לאחר יקיצה, קשורים לעליה מתונה בסיכון לתמותה.

ברקע מציינים החוקרים כי הפרעות שינה שכיחות בקרב מבוגרים ועלולות להיות קשורות לסיכון לתמותה. עם זאת, העדויות לקשר זה אינן חד משמעיות. לכן בוצע מחקר פרוספקטיבי זה שבו בחנו החוקרים אם גברים עם סימפטומים של הפרעת שינה נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה במהלך 6 שנות מעקב.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 23,447 גברים שנכללו במחקר המעקב אחר צוות רפואי (HPF) ואשר היו ללא סרטן, ואשר דיווחו על סימפטומים של הפרעת שינה במהלך המעקב בין השנים 2004- 2010 .  

מקרי המוות תועדו באמצעות רשומות המדינה ודיווחים אחרים. בסה”כ תועדו 2,025 מקרי תמותה במהלך 6 שנות המעקב. יחסי הסיכון המתואמים למס’ משתנים לתמותה היו 1.25 (ברווח בר סמך של בין 1.04-1.5 ) עבור קשיים בהירדמות, ו-1.09 (ברווח בר סמך 0.88-1.22) עבור השכמה מוקדמת בבוקר, ו-1.22 (ברווח בין 0.97-1.24) עבור קשיים בהירדמות מחדש, בהשוואה לגברים ללא סימפטומים אלה במרבית הזמן, לאחר התאמות לגיל, סגנון חיים, ונוכחות מחלה כרונית.

גברים עם קושי בהירדמות וכאלה שמתקשים להירדם שוב במשך רוב הזמן היו עם סיכון גבוה יותר של 55% (בטווח יחס סיכון 1.19-2.04, p-trend=0.01 ) , ו-32% (בטווח 1.02-1.72 , p-trend=0.02 ) לתמותה, בהתאמה, בהשוואה לגברים ללא סימפטומים אלה.

החוקרים מסכמים כי מס’ סימפטומים של הפרעת שינה, בעיקר קושי בהירדמות ראשונית, וקושי בהירדמות מחדש קשורים בסיכון מתון גבוה יותר לתמותה.

CIRCULATIONAHA.113.004500

הערת המערכת: השאלה המעניינת היא האם טיפול מוצלח בהפרעות שינה אלה יבוא לידי ביטוי גם בהפחתת הסיכון לתמותה. מעבר לכך, כדאי כמובן לזכור את הפגיעה המשמעותית באיכות החיים של הסובלים מהפרעות שינה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה