מאמר בעיתון “הארץ” של פרופ’ אבי עורי, מנהל האגף לרפואה שיקומית במרכז רעות, שבו הסביר מדוע הפסיק לקחת סטטינים גורם ל”סערת” רשת..למאמר ב”הארץ” יש כבר קרוב ל-100 תגובות, שלא לדבר על השיח ברשתות חברתיות, וגם באמצעתי תקשורת אחרים.

עורי מתאר כיצד לאחר שנטל סימבסטטין 22 שנה (בעקבות בדיקת דם שלפיה נמצאו רמות מוגברות של כולסטרול) , סבל באופן פתאומי מכאבים עזים ברגלו, אשר לאחר בדיקת MRI התברר שמדובר בקרע ענק בגיד של שריר ההמסטרינגס הימני וקרעים קטנים בגידים נוספים בשריר ההמסטרינגס השמאלי. החשד נפל על הסטטינים לאור דיווחים בספרות על קיום תופעות לוואי הקשורות לפגיעה בשרירים, ואמנם לאחר שהפסיק את נטילת הסטטינים ” הכאב נעלם ושלושה חודשים מאוחר יותר התאחו כל הקרעים והכאבים הקשים פסקו. מאז אני מסתפק בדיאטה מתאימה להורדת הכולסטרול ומרגיש נפלא. ”

למאמר המלא ב”הארץ”

הערת עורך מדור מנהל רפואי, בעז גנזבורג: אם תעיינו גם בתגובות למאמר תראו שמרבית המגיבים מייד מציינים את הקונספירציה של חברות התרופות שרק מבקשות לדחוף לנו תרופות שגורמות לנזקים וכו’ וכו’. יש להניח שאם את אותו סיפור בדיוק היה מספר סתם איזה “מוישה זוכמיר” ולא פרופ’ מכובד לרפואה, ככל הנראה הוא לא היה זוכה לתהודה ואיזכורים כה רבים. הסיפור הזה הוא כמובן תחמושת נהדרת לקבוצות שונות ומשונות שהכריזו מלחמת חורמה על הסטטינים ומפיצות ברשת “מחקרים” ועדויות על פגיעתם הרעה.

נראה לנו לכן שיש מקום גם להבעת עמדה קצת יותר שקולה…תרופות וטיפולים יש לבחון כידוע ע”פ מאזן התועלת/סיכון שלהם. סטטינים זו אחת מקבוצות התרופות הנחקרות ביותר ואשר עד כה מאזן התועלת/סיכון שלה היה חיובי באופן מובהק ביותר, עבור כמובן מטופלים שיש להם אינדיקציה. מול כל תופעת לוואי כמו זו שהייתה לפרופ’ עורי (שאגב חשוב לציין שגם במקרה הדרמטי והקשה שלו הייתה בסופו של דבר חולפת) יש פי כמה וכמה מקרים של מניעת אירועי לב ושבץ מוחי. כלומר עדיין מס’ המטופלים שיש לטפל בהם בכדי למנוע אירוע איסכמי אחד (ה-Number Needed to Treat – ובקיצור ה-NNT) הוא הרבה יותר קטן ממס’ המטופלים שיש לטפל בהם בכדי לגרום לנזק (Number Needed to Harm ובקיצור NNH )כמו זה שאירע לעורי.

הנזק שיכול לגרום פירסום מאמר כזה, דווקא ע”י רופא, (ובמיוחד עם הסיומת ש”מאז אני מסתפק בדיאטה מתאימה להורדת כולסטרול ומרגיש נפלא”) אשר עלול להביא מטופלי סטטינים רבים להפסיק הטיפול, או לא להתחילו -הוא רב.  אפשר וצריך לדבר על הסיכון לתופעות לוואי הקשור לתרופות בכלל וסטטינים בפרט, אבל צריך להציג תמונה מאוזנת ורחבה שתאפשר לקורא שאינו בהכרח מומחה להבין את התמונה המלאה ואת הסיכוי והסיכון שהוא לוקח על עצמו בנטילה/אי נטילה של סטטינים.  לאנשים עם רמות LDL כולסטרול גבוהות, ובמיוחד כאלה עם גורמי סיכון נוספים כמו סוכרת, יתר לחץ דם וכד’ – תזונה בריאה , שבכל מקרה ודאי כדאי להמליץ עליה – סביר להניח שלא תספיק, ואי טיפול בסטטינים באנשים אלו עלול להעלות את הסיכון שלהם לאירועים קרדיווסקולרים בצורה מאוד משמעותית, וכידוע אילו אירועים מסכני חיים עם פוטנציאל משמעותי גם לפגיעה באיכות החיים.

הנושא עצמו כמובן אינו חדש.  אנחנו רוצים להמליץ לכם לצפות בפאנל מומחים שקיימנו לפני מס’ שנים בדיוק בנושא זה של”סאגת” תופעות הלוואי של סטטינים בהשתתפות פרופ’ יוסי רוזנמן (כיום יו”ר האיגוד הקרדילוגי) ופרופ’ רן אורן (לשעבר יו”ר החברה לחקר הכבד). כדאי לשים לב למשפט מאוד חשוב שאמר פרופ’ רוזנמן במהלך הדיון : ” תופעת הלוואי הקשה והמסוכנת ביותר של סטטינים היא …הפסקת הטיפול בהם” .

לצפייה בדיון