במהלך כנס ה-World Congress on Lung Cancer הביעו מומחים התלהבות מהתוצאות המבטיחות של טיפול אימונותרפי בחולים עם ממאירויות של הריאה מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer).

לדברי החוקרים, לקציר תאי מערכת החיסון תוצאות מבטיחות בטיפול במחלה הממארת הנפוצה. במהלך הכנס הם דנו בתקצירים של שלושה טיפולים אימונותרפיים ניסיוניים: Nivolumab, MK-3475 (קרוי גם Lamobrolizumab) ו-MPDL-3280A. כל שלושת המוצרים פועלים על מסלולי מוות מתוכנן, אך באתרים מעט שונים Nivolumab ו-MK-3475 מכוונים שניהם כנגד PD1, בעוד ש-MPDL-3280A מכוון כנגד PDL1. התוצאות ממחקרים בשלב 1 עם תרופות אלו היו מבטיחות.

מבין כל מינוני Nivolumab שנבחנו, שיעורי התגובה עמדו על 17% מהחולים (22 מבין 129 חולים), אך שיעורי התגובה הטובים ביותר (24%) זוהו עם מינון של 3 מ”ג לק”ג, ומינון זה נבחר למחקרים נוספים.

החוקרים הסבירו כי התגובה הייתה מהירה, כאשר ב-50% מהחולים הודגמה תגובה בעת ההערכה הראשונה, לאחר שמונה שבועות. התגובה גם הייתה ממושכת, עם חציון משך תגובה של 74 שבועות, כאשר כמחצית מהחולים שהגיבו לטיפול עדיין מגיבים גם היום (12 מבין 22 חולים). שלושה חולים שהפסיקו את הטיפול שמרו על התגובה לטיפול לאחר למעלה מ-24 שבועות מהפסקתו, ללא מקרים של התקדמות המחלה.

התועלת ההישרדותית הייתה בולטת, עם שיעורי הישרדות כוללים של 42% לאחר שנה אחת ו-24% לאחר שנתיים. חציון משך ההישרדות הכולל עמד על 14.9 חודשים עם מינון של 3 מ”ג לק”ג, וערכים אלו היו דומים בכל הסוגים ההיסטולוגיים.

תופעות לוואי על-רקע הטיפול התרופתי כללו מעורבות עורית (16%), מעורבות של מערכת העיכול (12%) ומעורבות של מערכת הנשימה (7%). דלקת ריאות על-רקע הטיפול התרופתי תועדה ב-6% מהחולים (8 מבין 129 חולים), כאשר בשלושה חולים מדובר היה במעורבות חמורה (דרגה 3/4), עם שני מקרי תמותה מוקדמת במחקר. בעקבות זאת פותחו גישות טיפול להתמודדות עם סיבוך זה.

באשר ל-MK-3475, מחקר בשלב 1 כלל מידע אודות 38 חולים עם ממאירות מתקדמת מסוג NSCLC, שקיבלו לפחות שני טיפולים קודמים. החוקרים מדווחים כי 24% מהחולים הגיבו לטיפול, כאשר התגובה זוהתה בשלב מוקדם ולרוב היו עדויות לתגובה כבר לאחר תשעה שבועות.

חולה אחד הגיב חלקית לאחר המנה הראשונה. לאחר חציון מעקב של תשעה חודשים, חציון משך התגובה עדיין לא נקבע, ו-7 מבין 9 החולים שהגיבו לטיפול שמרו על התגובה גם בשלב זה. חציון משך ההישרדות הכולל עמד על 51 שבועות, כאשר חציון משך ההישרדות ללא-התקדמות עדיין לא נקבע, אך צפוי לעלות על 52 שבועות.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר עקב הטיפול כללו עייפות, פריחה וגרד (16% כל אחת), וכן שלשולים (13%). תועד מקרה אחד של דלקת ריאות בדרגה 2, מקרה אחד של בצקת ריאות בדרגה 3 ולא תועדו מקרי תמותה על-רקע הטיפול התרופתי.

הנתונים אודות MPDL3289A מבוססים על מחקר בשלב 1 שכלל 52 חולים עם NSCLC מתקדם, לפני טיפול. שיעורי התגובה עמדו על 22% עם שיפור או המשך התגובה בסיום איסוף הנתונים. שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר 24 שבועות עמדו על 46%.

החוקרים זיהו שיעורי תגובה טובים יותר בקרב מעשנים (23%) בהשוואה לאלו שלא עישנו מעולם (17%).

תופעות לוואי בדרגה 3/4 על-רקע הטיפול התרופתי תועדו ב-12% מהחולים וכללו עייפות (4%) והיפוקסיה (4%), עם מקרה אחד של היפרגליקמיה בתיווך מערכת החיסון בחולה שפיתח סוכרת. לא תועדו מקרים של דלקת ריאות או שלשולים בדרגה 3-5.

המומחים שדנו בשלושת התקצירים הסבירו כי שיעורי התגובה עלו על 20% והיו עקביים במחקרים השונים. שיעורי תגובה אלו זוהו בשלב מוקדם ונותרו לאורך זמן, ונמשכו גם לאחר הפסקת הטיפול. הרעילות שתועדה בכל המחקרים הייתה מתקבלת על הדעת, אם כי ישנה רעילות אימונולוגית ייחודית לתרופות אלו.

ישנם רמזים לכך ששיעורי התגובה טובים יותר בחולים עם ביטוי משמעותי יותר של PD1 או PDL1, ולאור ממצאים אלו יש לערוך מחקרים נוספים בנושא.

15th World Conference on Lung Cancer

לידיעה במדסקייפ