גנטיקה

הערכת התועלת של בדיקות סקירה לליקוי קוגנטיבי במבוגרים (Ann Intern Med)

כלים המשמשים כבדיקות סקירה לדמנציה, דוגמת מבחן MMSE (Mini-Mental State Examination), עשויים לסייע בזיהוי ליקוי קוגניטיבי במסגרת רפואה ראשונית, אך חלק גדול מהכלים הללו לא נבחן היטב, ואין עדויות לפיהן השימוש בכלים אלו מביא לשיפור בתהליכי קבלת החלטות או תוצאות חשובות, כך עולה מסקירה ספרותית, שפורסמה בכתב העת Annals of Internal Medicine.

מהסקירה עולה עוד כי למרות עשרות שנות מחקר, עדיין לא ברור אם להתערבויות יש השפעה בעלת משמעות קלינית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אבחנה מוקדמת של ליקוי קוגניטיבי עשוי להפחית את התחלואה של החולים ושל המטפלים. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו להשלים סקירה סיסטמית להערכת הדיוק האבחנתי של בדיקות סקר קצרות להערכת התפקוד הקוגניטיבי ואת התועלת והנזקים של התערבויות תרופתיות ולא-תרופתיות לליקוי קוגניטיבי מוקדם.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, PsycINFO ו-Cochrane Central Register of Controlled Trials עד דצמבר 2012, לזיהוי מחקרים בשפה האנגלית באיכות סבירה עד טובה; כלי סקירה מתאימים למסגרת רפואה ראשונית וטיפולים שנועדו לחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עד בינונית.

מבחן MMSE הינו הכלי שנבחן בצורה המקיפה ביותר , אך אינו זמין לשימוש ללא עלות. כלים זמינים עם תוצאות טובות לזיהוי דמנציה כוללים את מבחן ציור שעון (Clock Drawing Test), Mini-Cog, Memory Impairment Screen, Abbreviated Mental Test, Short Portable Mental Status Questionnaire ו-Free and Cued Selective Reminding Test, 7-Minute Screen ו-Informant Questionnaire on Cognitive Decline in the Elderly. טיפול תרופתי שאושר ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי למחלת אלצהיימר והתערבות של המטפל הדגימו תועלת קטנה, בעלת חשיבות קלינית לא-ברורה.

התועלת הקטנה הייתה מוגבלת גם בשל תופעות לוואי של מעכבי אצטילכולין-אסטרז וזמינות מוגבלת של התערבויות מורכבות מצד המטפלים. למרות תוצאות מבטיחות, ישנן תוצאות מוגבלות התומכות בפעילות וגירוי קוגניטיבי במטופלים עם דמנציה קלה עד בינונית או ליקוי קוגניטיבי קל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי כלים קצרים לבדיקות סקירה לליקוי קוגניטיבי עשויים לסייע בזיהוי דמנציה, אך אין עדויות אמפיריות כי בדיקות סקירה מביאות לשיפור בתהליכי קבלת החלטות. לא ברור אם להתערבויות המיועדות לחולים או למטפלים עשויה להיות השפעה קלינית משמעותית בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל.

Ann Intern Med. Published online 22 October 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה