מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת Neurology, עולה קשר בין נוקשות עורקים ובין כמות עמילואיד ביתא, סמן אופייני למחלת אלצהיימר, במוחם של נבדקים קשישים ללא דמנציה, ללא תלות ברמות לחץ הדם וטיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם. יתרה מזאת, החוקרים מדווחים כי בחולים עם מחלה צרברווסקולארית, כפי שבא לידי ביטוי בסיגנל מוגבר בחומר הלבן (WMH או White Matter Hyperintensity), תועדה נוקשות עורקים מוגברת.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין נוקשות עורקים ובין שקיעת חלבוני עמילואיד ביתא במוחם של מבוגרים, שאינם סובלים מדמנציה.
מדגם המחקר כלל 91 משתתפים ללא-דמנציה, בגילאי 83-96 שנים. בשנת 2009, המשתתפים השלימו בדיקות MRI ו-PET של המוח עם PiB (Pittsburgh Compound B; סמן למשקי עמילואיד במוח האדם). בשנת 2011 הם מדדו את לחץ הדם במנוחה, הלחץ העורקי הממוצע ונוקשות העורקים באמצעות PWV (Pulse Wave Velocity) במיטות כלי דם מרכזיים, פריפריים ומעורבים (כלומר, baPWB [Brachial Ankle PWV]).
44 מבין 91 נבדקים נמצאו חיוביים לעמילואיד ביתא בסריקות PET. החוקרים זיהו קשר בין משקעי עמילואיד ביתא ובין PWV בכלי דם מעורבים, לחץ דם סיסטולי ולחץ עורקי ממוצע. עליה של סטיית תקן אחת ב-baPWV לוותה בעליה של פי שתיים בסיכויים לנוכחות משקעי עמילואיד ביתא (p=0.007). עוד זוהה קשר בין WMH ובין עליה ב-PWV בכלי דם מרכזיים, לחץ דם סיסטולי ולחץ עורקי ממוצע. בהשוואה לנבדקים ללא עדות לעמילואיד ביתא עם עדות מעטה ל-WMH, כל עליה בסטיית תקן ב-PWV לוותה בעליה של פי 2-4 בסיכויים לנוכחות עמילואיד ביתא וסיגנל מוגבר בחומר הלבן.
החוקרים כותבים כי הממצאים מעידים על קשר בין נוקשות עורקים ובין משקעי עמילואיד ביתא במוח, ללא תלות בלחץ הדם או באלל APOE ε4. הקשר היה שונה לפי סוג האבנורמליות במוח ומיטת כלי הדם שנבדקה (למשל, סיגנל מוגבר בחומר הלבן עם נוקשות מרכזית ומשקעי עמילואיד ביתא עם נוקשות בכלי דם מעורבים). הנוקשות העורקית המשמעותית ביותר בנבדקים עם משקעי עמילואיד ביתא וסיגנל בחומר הלבן תורמים להתפתחות דמנציה סימפטומטית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!