גנטיקה

בדיקה גנטית עשויה להפחית הפניות לאנגיוגרפיה בחשד למחלת עורקים כלילית (מתוך כנס North American Menopause Society)

בדיקת דם להערכת הביטוי של 23 גנים לבחינת הסבירות למחלה כלילית חסימתית היא פחות יקרה מהבדיקה האבחנתית הסטנדרטית ומצמצמת את שיעור הבדיקות הפולשניות המיותרות בנשים עם תסמיני מחלת עורקים כלילית.

בדיקת Corus CAD Gene-Expression היא הבדיקה היחידה הספציפית למין, הלוקחת בחשבון הבדלים ביולוגיים בין המינים, ולכן הינה הבדיקה האבחנתית האידיאלית כקו-ראשון, לפני בדיקות לא-פולשניות, לשלילת מחלת עורקים כלילית.

ישנן יתרונות רבים לחולים ולרופאים. בהשוואה לבדיקות מאמץ שגרתיות, מדובר בבדיקה הרבה יותר רגישה. היא טובה מאוד לשלילת מחלת עורקים כלילית ומלווה בהפחתת עלויות הבדיקות האבחנתיות הלבביות בהיקף של 22%.

רפואה מותאמת אישית, כולל גישות אבחנתיות, היא הגישה הצפויה בעתיד. Corus CAD הינה בדיקה פשוטה, ואינה דורשת חשיפה לקרינה. לרוע המזל, הבדיקה יקרה, אך זוהי סקירה קטנה המאשרת כי הבדיקה עשויה להפחית את עלויות הבירור הרפואי בהיקף של 22%.

מתוצאות מחקר IMPACT שפורסמו לאחרונה וכן מתוצאות מחקרי COMPASS ו-PREDICT עלו עדויות התומכות בתועלת הקלינית של הבדיקה הנ”ל .

הרגישות של הבדיקה במחקרי COMPASS ו-PREDICT עמדה על 89% ו-85%, בהתאמה, והערך המנבא השלילי היה 96% ו-83%, בהתאמה, לשלילת מחלת עורקים כלילית.

במחקר IMPACT, ההמלצות האבחנתיות ב-57 נשים נקבעו לפני הבדיקה הגנטית ונותרו ללא שינוי ב-34 נשים לאחר הבדיקה. עוצמת ההמלצות לבדיקה אבחנתית הייתה קטנה יותר ב-31 נשים (91%) מהנשים הללו וגדלה ב-3 נשים (9%).

בניתוח אקונומי של מחקר IMPACT, החוקרים מצאו כי ב-58% מהנשים עם מדדי ביטוי גנטי נמוכים (15 ומטה) חלה ירידה בהמלצות האבחנתיות, בעוד שב-43% מאלו עם מדדים גבוהים יותר חלה עליה בהמלצות.

העלות לכל מטופל הייתה נמוכה ב-22% בנשים עם תסמיני מחלת עורקים כלילית, שעברו בדיקה להערכת הביטוי הגנטי, בהשוואה לעוקבה תואמת של נשים במאגר נתונים ארצי גדול, שעברו בדיקות אבחנתיות (1,960 דולרים לעומת 2,504 דולרים). ההבדל של 544 דולרים לא היה מובהק סטטיסטית, אך ככל הנראה היה הופך למובהק סטטיסטית עם אוכלוסיה גדולה יותר.

לעיתים קרובות חוזרים על בדיקה ראשונית לא-פולשנית של CTA, וזו זכתה לתשומת לב רבה לאחרונה בשל מינוני הקרינה הגבוהים אליהם נחשפים חולים רבים. בחלק מהחולים, מבוצעת בהמשך אנגיוגרפיה פולשנית, פרוצדורה יקרה עם סיכונים משמעותיים. למרבה הפלא, ב-60% מהחולים בנקודה זו אין עדות למחלת עורקים כלילית.

מתוך כנס North American Menopause Society

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה