שכיחות של תחלואה נוספת אצל חולי דלקת פרקים שגרונית (RA –  rheumatoid arthritis ) משתנה מאוד בין מדינות שונות, כמו גם גורמי הסיכון למחלות הנוספות או ניהול הטיפול בהן. למשל, השכיחות של מחלת לב איסכמית   היא 6% באוכלוסיה הכללית של חולי RA ( 95% CI 5.3-6.8 ), אבל השכיחות המקומית שלה נעה בין אחוז בודד במרוקו ל-17% בהונגריה. למרות השכיחות הגבוהה יחסית, פחות מ-60% מהחולים עם RA  עברו את הבדיקה השנתית המומלצת להערכת הסיכון הקרדיווסקולרי. המחקר פורסם ב- Annals of the Rheumatic Diseases , וסקירה שלו פורסמה הבוקר במדפייג’.

בכתבה מצוין כי על אף שחל שיפור ניכר בטיפול בחולים עם RA  בעשור האחרון, השכיחות של תחלואה נוספת (comorbidity ) עודנה גבוהה, והטיפול בה טוב פחות, מה שמביא לתמותה מוקדמת במטופלים רבים. הליגה האירופית נגד ראומטיזם הציעה סדרה של המלצות שיעודן לשפר את המניעה, אבחון וניהול התחלואה הנוספת השכיחה- מחלות לב וכלי דם, מחלות זיהומיות וסרטן אצל כל הסובלים מ-RA . מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך כמה מיושמות ההמלצות הללו בקליניקה.

 המחקר- COMORA – Comorbidities in Rheumatoid Arthritis – כלל קרוב ל-4000 מטופלים משבע עשרה מדינות ברחבי העולם. עבור כל משתתף נערך תיק מקרה, שכלל מידע על המחלה, אירועים קודמים או עכשוים של תחלואה נוספת, גורמי סיכון רלוונטיים והצמדות להמלצות הבינלאומיות לניהול התחלואה הנוספת.

ניהול אופטימלי של מחלה הוגדר בתחילת המחקר- למשל, במקרה של מחלת לב וכלי דם, ניהול המחלה האידיאלי יכלול בדיקות שנתיות של גורמי סיכון כמו לחץ הדם או הסוכר בדם, וכן האם ניתנה למטופל הנחיה ליטול תרופות נגד קרישה. בנוסף, מוגדר כי הציון לגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים צריך להילקח בחשבון עם פקטור של פי 1.5 במידה והמטופל סובל ממחלה ארוכה, של למעלה מעשר שנים, סרופוזיטיבי למחלה או שסובל מביטויי מחלה חוץ מפרקיים.  במחלות זיהומיות, הניהול האופטימלי כולל בדיקות שיניים שנתיות וחיסון נגד שפעת; לגבי סרטן, מטופלים היו מצופים לעבור בדיקות סקר סטנדרטיות לאוכלוסיה הכללית לפי גילם ומינם.

באופן כללי, פערים שהחוקרים מצאו בין המדינות השונות היו בחומרת המחלה, כשציון פעילות המחלה ב-28 מפרקים נע בין 2.6 בממוצע בהולנד, לבין 5.3 במצרים. השימוש בתרופות ביולוגיות דווח רק על ידי 3% מהחולים באורוגוואי, מול 77% באנגליה. בכל הנוגע לתחלואה הנוספת, מלבד הפערים במחלות לב וכלי דם, נראו פערים בשכיחות הגידולים המוצקים  4.5% בסך הכל, אך רק 0.3% במצרים מול 12.5% בארצות הברית; זיהומים, כמו הפטיטיס B  היו השכיחים ביותר באיטליה (9%) וטייוואן (7%), בעוד הממוצע בשאר המדינות עמד על 2.8%. תחלואה נשימתית, כמו COPD , היתה בשכיחות של מתחת ל-1.5% במדינות אסיאתיות אך הגיעה ל-7.5% ו-8% בארצות הברית והונגריה בהתאמה.  גורם הסיכון השכיח ביותר לתחלואה נוספת היה ציון גבוה במבחן פרמינגהם (Framingham risk scores ) , שנמצא בקרב 42.8%, ולאחר מכן יתר לחץ דם (40.4%) וכולסטרול גבוה (31.7%).

כמו השכיחות המגוונת של התחלואה הנוספת, גורמי הסיכון השתנו גם הם בין מדינה למדינה. עישון דווח למשל אצל 3% במרוקו, לעומת כמעט 50% באוסטריה- מה שמעלה צורך בהעלאת מודעות ציבורית ולאומית לתכניות הפסקת עישון במדינות מסוימות.

 לדברי החוקרים, גם ניהול התחלואה הנוספת ומניעתה היו שונות בין מדינה למדינה, ובכל מקרה היה מדובר על ניהול לוקה בחסר. לדוגמא הם כותבים כי בקרב כמעט 2500 מטופלים שלא אובחנו מעולם עם יתר לחץ דם, 18% סבלו מיתר לחץ דם, ובקרב כ-3500 מטופלים שלא אובחנו עם סוכרת, כמעט 4% סבלו מרמות גבוהות של סוכר בדם. לגבי מחלות זיהומיות, רק רבע מהמטופלים קיבלו זריקת שפעת שנתית ורק קצת יותר מ-10% קיבלו חיסון נגד שפעת ונגד פנאומוקוק כמומלץ.

בכל הנוגע לסרטן, בדיקות הסקר המומלצות והאופטימליות נערכו רק אצל 23.9% לאבחון סרטן עור, 26.7% לזיהוי סרטן המעי הגס, 51.5% לאבחון סרטן השד ו-38.2% לאבחון סרטן הערמונית.

לדברי החוקרים, הניתוח שערכו מדגים כי ניהול התחלואה הנוספת אצל חולי RA  רחוק מלהיות מושלם וזקוק לשיפור. לדעתם,ראומטולוגים מטפלים צריכים לשקול הערכות תקופתיות של תחלואה נוספת כאחת ממשימות הטיפול באוכלוסיה זו,  בשיתוף פעולה עם רופאים מומחים אחרים ועם רופאי המשפחה.

לדיווח במדפייג’