גנטיקה

עדויות נוספות לייחודו של המוח של אלברט איינשטיין (Brain)

 

עדות נוספת למצוינותו של מוחו של פרופ’ אלברט איינשטיין : מחקר חדש מצא כי הקורפוס קולוסום במוחו של איינשטיין היה עבה ברובם המכריע של האזורים בהשוואה לאזורי המוח של גברים מבוגרים ובריאים וכן מול אזורים רבים במוחם של גברים צעירים ובריאים.

כתבה במדסקייפ סקרה את המחקר, ומצוין שם כי במוח האנושי, הקורפוס קולוסום הוא מארז עצבים הגדול ביותר המחבר בין האזורים הקורטיקליים להמיספרות, ולק”ק תפקיד חיוני באינטגרציה של העברת מידע בין ההמיספרות לבין האקסונים. לדברי החוקרים, ממצאי אלה מראים כי הקשר והחיבורים בין שתי ההמיספרות היו ככל הנראה מוגברים אצל איינשטיין, בהשוואה לנבדקי ביקורת.

המחקר התבסס על שתי תמונות של השטח המדיאלי הימני והשמאלי של איינשטיין, בו נראה הקורפוס קולוסום ברזולוציה גבוהה וחדות. התמונות הללו היו בין 14 תמונות מהזמן האחרון שהראו, גם, כי מוחו של אינשטיין היה קורטקס פרה-פרונטלי ייחודי, וכי החלקים התחתונים של הקורטיקס הסומטו-סנסורי והמוטורי היו פרושים להמיספרה השמאלית.

החוקרים השוו את מוחו של אינשטיין לשתי קבוצות של נבדקי ביקורת. הראשונה כלל 15 נבדקים בריאים עם יד ימין דומיננטית בני 70-80, כולם בוגרי קולג’ וללא דמנציה (איינשטיין היה ימני ומת כשהיה בן 76). קבוצת הביקורת השניה כללה 52 גברים לבנים בני 24-30, כולם בריאים וימנים.

החוקרים השוו את המדידות משתי התמונות עם מידע מ-MRI ממוחות נבדקי הביקורת. הם השתמשו בטכניקה חדשה המאפשרת מדידה וצביעה לפי העובי המשתנה של תתי האזורים לאורכו של הקורפוס קולוסום; העובי הזה מעיד על הקישוריות של שני צדדי המוח באזורים השונים.     מידות הק”ק של אינשטין היו גבוהות יותר לכל אורכו מאשר נבדקי קבוצות הביקורת, מלבד במקטע הקו האמצעי, והפרימטר של הק”ק, שהיה ארוך יותר מזה של איינשטיין בקבוצת הגיל המבוגרת, ומלבד מקטע ה- circularity, שהיה ארוך יותר, גם אם באופן זניח, בקבוצת הביקורת הצעירה.

 לדברי החוקרים, היו פערים מובחנים ומובהקים בכל מידות הק”ק (בעובי הממוצע, באורך, בשטח ובעובי המקסימלי) של איינשטיין וקבוצות הביקורת. הנחת הבסיס של המחקר היתה כי שטח קלוסאלי גדול יותר מציע כי יש מספר רב יותר של סיבים החוצים דרך הק”ק, הסיבים החוצים דרך הרוסטורם הקלוסלי והגנו קשורים לקישור הבין- המיספרי באזור של הגירי האורביטלי והקורטיקס הפרהפרונטלי- אזורים הקושרים לתכנון, הגיון, קבלת החלטות, זכרון ופעולות ניהוליות. הק”ק של איינשטין היה גדול ורחב יותר בהשוואה למוחם של נבדקים צעירים בקבוצת הביקורת באיזורים הללו, כך שנראה שאזורים אלה היו מחווטים היטב למוחו. לדברי החוקרים, המורפולוגיה של הק”ק של איינשטיין ושל הקורטקס הפרה פרונטלי שלו היו כנראה חלק מבסיס יכולותיו הקוגנטיביות יוצאות הדופן.

לכתבה במדסקייפ

Brain, a Journal of Neurology 2013

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה