גנטיקה

חשיבות הגנטיקה בהערכת הסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם בחולי סוכרת (מתוך כנס EASD)

וריאנט גנטי המזוהה ב-40% מהחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להביא לעליה בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-European Association for the Study of Diabetes.

במטה-אנליזה של נתונים מארבעה מדגמים של חולי סוכרת עולה כי נוכחות פולימורפיזם KCNJ11 E23K לווה בעליה יחסית של 21% בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 1.21).

מאחר שגן KCNJ11 מקודד לקולטן המופעל ע”י סולפוניל-אוריאה, החוקרים בחנו גם אם נוכחות הווריאנט הנ”ל השפיע על הקשר שזוהה בעבר בין השימוש בתרופות אלו ובין עליה בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם. הם מצאו כי הקשר היה משמעותי בקרב נשאים של הווריאנט הגנטי בסיכון (יחס סיכון של 2.97), אך לא באלו שאינם נשאים של הווריאנט הגנטי (יחס סיכויים של 1.70).

החוקרים בחנו את הקשר בין 36 וריאנטים גנטיים שנקשרו בעבר עם סוכרת ובין שיעורי התמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, באמצעות נתונים משישה מדגמי סוכרת Scandia Diabetes Registry, Malmo Diet Cancer Study, Diabetes Alliance for Research in England, Diabetes Genetics Initiative, Botnia ו-Steno שכללו בסך הכל 6,978 משתתפים. המידע אודות תמותה עקב מחלות לב וכלי דם היה זמין מארבעה מחקרים בלבד (סך כולל של 5,469 משתתפים).

החוקרים לא מצאו קשר בין הווריאנטים השונים ובין שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר מספר השוואות. עם זאת, לאחר תיקון, זוהה קשר בין הווריאנט בסיכון גבוה, KCNJ11, ובין התמותה עקב מחלות לב וכלי דם. הווריאנט הנ”ל השפיע על הקשר בין סולפוניל-אוריאה ובין תמותה עקב מחלות לב וכלי דם.

המנגנון הסביר ביותר לממצאים אלו כולל את תעלת האשלגן המצויה על תאי ביתא בלבלב, שם משחקת תפקיד בהפרשת אינסולין, ותאי שריר הלב. KCNJ11 מקודד לקולטן לסולפוניל-אוריאה בחלק הפנימי של התעלה.

בתנאים נורמאליים, התעלה המצויה על תאי שריר הלב אחראית לבקרת הרחבת כלי דם כליליים, להגברת זרית הדם ללב במצבי היפוקסיה. ייתכן כי המוטאציה האחראית לווריאנט בסיכון גבוה אינה מאפשרת את התגובה ההולמת להיפוקסיה, ועל-כן חלה עליה בסיכון לתמותה.

החוקרים מדגישים כי מדובר בממצאים מוקדמים וכי דרושים מחקרים גדולים יותר לאישור התוצאות. עם זאת, במידה והממצאים יאושרו, אזי הם עשויים להוביל להתאמה אישית של הטיפול, בהתאם לרקע הגנטי של כל חולה, וייתכן כי יהיה מקום להימנע ממתן סולפוניל-אוריאה לנשאי הווריאנט בסיכון.

EASD 2013

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה