סמנים חדשים מנבאים תגובה לפלסבו בילדים ומתבגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם ועשויים לסייע בזיהוי הטיפול התרופתי המתאים ביותר לתסמינים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics.
מניתוח משני של נתוני מחקר CTAART עלה כי מדדים גבוהים יותר בבדיקות להערכת חומרת הפרעות מהספקטרום של אוטיזם (בעיקר היפראקטיביות), זוהה קשר בין חומרת התסמינים והפרעות מצב רוח והעומס על המטפל ובין תגובה נמוכה יותר לפלסבו.
באופן ספציפי, בקרב משתתפים בקבוצת הפלסבו תועדו סיכויי תגובה נמוכים יותר במידה ונכנסו למחקר עם מדדים העולים על החציון להפרעות מהספקטרום של אוטיזם (יחס סיכון של 2.0), תסמיני מצב רוח או אוטיזם (יחס סיכון של 2.5) או עומס על המטפלים (יחס סיכון של 2.5).
החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים בילדים ומתבגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם הדגימו השפעה שנעה בין 20-50% לפלסבו ולכן קשה לקבוע אילו תרופות אכן בעלות השפעה ואילו חסרות השפעה.
החוקרים ערכו ניתוח משני של נתוני המחקר, עם 149 ילדים ומתבגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, בגילאי 5-17 שנים, שחולקו באקראי לקבוצת טיפול ב-Citalopram או לקבוצת פלסבו, למשך 12 שבועות.
המטרה הייתה לקבוע אם המאפיינים בתחילת המחקר משפיעים על התגובה לפלסבו או על התגובה לקבוצה פעילה לאחר 12 שבועות.
תגובה חיובית הוגדרה ככזו עם מדד של לפחות שיפור ניכר במדד CGI (Clinical Global Impression-Improvement Scale) לאחר 12 שבועות. מדדים בתחילת המחקר כללו נתונים דמוגרפיים (גיל, מין, משקל ומצב התבגרות), נתונים קליניים ונתונים אודות המשפחה.
מהסקירה עלה כי בקרב משתתפים במחקר במחצית התחתונה של מדדי Disruptive Behavior, Mood/Autism ו-Caregiver Strain, 50% הגיבו לטיפול בפלסבו לאחר 12 שבועות, בהשוואה ל-30% מאלו שטופלו ב-Citalopram.
בקבוצת הפלסבו תועדו סיכויי תגובה נמוכים משמעותית לאחר 12 שבועות, בהשוואה לקבוצת הטיפול הפעיל, במידה ובתחילת המחקר עם תסמינים משמעותיים יותר. סיכויי התגובה לטיפול היו נמוכים פי שתיים.
בניתוח הנתונים הראשוני לא הודגמה תועלת לטיפול ב-Citalopram (שיעורי תגובה של 34%) בהשוואה לפלסבו (שיעורי תגובה של 32%) בכל הנוגע למדדי הסיום העיקריים והמשניים.
כאשר החוקרים בחנו אם באלו בקבוצת ההתערבות עם מדדים במחצית העליונה של מדד Caregiver Strain תועדו תוצאות שונות מאלו בקבוצת הפלסבו עם אותו מדד, הם שוב לא הצליחו להדגים כל עדיפות לטיפול ב-Citalopram.
מממצאים אלו עולה כי השיפור הכללי שזוהה באוכלוסיית המחקר הנוכחי, ככל הנראה אינו קשור לשינויים משמעותיים בהתנהגות החוזרנית וייתכן כי נבעו משינויים שלא זוהו נכונה במדד בשימוש (דוגמת תסמיני חרדה או מצב רוח). החוקרים מוסיפים כי העובדה שתרופות ממשפחת SSRI משמשים באופן כה נרחב לטיפול באוטיזם מעידה כי רופאים ובני משפחה מזהים תועלת בתחומים שהם מעבר להתנהגות חוזרנית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!