בילדים מושתלי תאי גזע תועדו שיעורי הישרדות טובים יתר משמעותית וירידה בסיכון להתקדמות, כאשר התאימו להם תורמים עם חלבוני תאי NK (Natural Killer) ספציפיים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
החוקרים מדווחים על שיפור של 60% בשיעורי ההישרדות וירידה של 62% בהתקדמות המחלה ב-313 חולים שעברו השתלה אלוגנאית של תאי גזע המטופויאטיים, הכוללים את חלבון KIR2DL1 (killer Cell Immunoglobulin-like Receptor 2DL1). בחולים תוארה תועלת ללא תלות בהתוויה להשתלה, בהיסטוריית הטיפול ובהיקף התאמת HLA.
החוקרים כותבים כי הממצאים מצטרפים לעדות מעבדתית לפיה בתאי NK המבטאים KIR2DL1 פעילות מוגברת כנגד תאים ממאירים.
החוקרים ערכו בדיקות ל-KIR2DL1 באמצעות דגימות דנ”א מתורמים ל-313 חולים שעברו השתלה המטופויאטית של תאי גזע בתקופה שבין ינואר 2000 ועד ינואר 2010. חציון גיל המשתתפים עמד על 9.9 שנים בעת ההשתלה, וההתוויות להשתלה כללו ממאירויות המטולוגיות (231 מקרים), גידולים סולידיים (25 חולים) ומצבים לא-ממאירים (57 חולים).
מבין 256 חולים עם ממאירויות המטולוגיות, 143 חולים (56%) היו בהפוגה בעת ההשתלה וביתר תועדה מחלה עיקשת. מבין כלל מדגם המחקר, 175 חולים (56%) קיבלו משטר טיפול שכלל הקרנה כל-גופית, שהייתה מיאלואבלטיבית ב-76% מהמקרים.
התורמים הותאמו לאחאים ב-27% מהמקרים, הותאמו לתורמים שאינם קרובי משפחה ב-31% והיו זהים בחצי מההפלוטיפ ב-41%.
החוקרים מצאו כי 215 מבין 313 התורמים היו הומוזיגוטיים ל-KIR2DL1-R245, 22 היו הומוזיגוטיים ל-KIR2DL1-C245 ו-76 היו הטרוזיגוטיים.
במושתלי KIr2DL1-R245 יחס הסיכון לתמותה לאחר השתלה היה נמוך יותר, בהשוואה לאלו בהם הושתלו תאים מתורמים הומוזיגוטיים ל-KIR2DL1-C245 (יחס סיכון של 0.4, P=0.0001), וכך גם חולים שקיבלו תאי גזע מתורמים הטרוזיגוטיים (יחס סיכון של 0.42, p=0.0013).
שיעורי ההישרדות לא היו שונים בין חולים שקיבלו השתלה מתורמים הומוזיגוטיים ואלו שהושתלו מתורמים הטרוזיגוטיים.
עם הגבלת ניתוח הנתונים ל-231 חולים עם ממאירויות המטולוגיות צאו החוקרים כי בחולים שקיבלו תרומת תאי גזע מתורמים הומוזיגוטיים או הטרוזיגוטיים ל-KIR2DL1-R245 עדיין זכו לתוצאות טובות יותר משמעותית, בהשוואה לחולים שקיבלו השתלה מתורמים הומוזיגוטיים ל-KIR2DL1-C245 (p=0.0007).
תוצאות דומות עלו כאשר החוקרים בחנו את הנתונים אודות סוגים ספציפיים של ממאירויות המטולוגיות ובחנו את הנתונים אודות תורמים אחראים, תורמים שאינם קרובי משפחה ותורמים עם דמיון בחצי הפלוטיפ.
שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות ב-256 החולים עם ממאירויות היו טובים יותר משמעותית, כאשר קיבלו השתלת תאי גזע מתורמים הומוזיגוטיים ל-KIR2DL1-R245, או תורמים הטרוזיגוטיים, בהשוואה לחולים שקיבלו תרומה מתורמים הומוזיגוטיים ל-KIR2DL1-C245 (יחס סיכון של 0.42, P=0.0003; יחס סיכון של 0.48, p=0.0075).
ניתוח נתונים שהוגבל לחולים עם ממאירויות המטולוגיות העלה תוצאות דומות, כמו גם ניתוח נתונים לפי סוגי הממאירויות ההמטולוגיות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!