מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך כנס PAINWeek, עולה כי למאמצים להפחתת הסיכון למינון-יתר ע”י הגבלת המרשמים למינון יומי נמוך מ-100 מ”ג תועלת מוגבלת.
המחקר נערך בתגובה לבקשת מנהל התרופות והמזון האמריקאי, בה קראה הסוכנות לרופאים לנקוט באמצעים שונים, כולל הגבלת מינון האופיואידים היומי למינון סף המקביל ל-100 מ”ג של מורפין בכל יום, להקלה על כאב שאינו על-רקע ממאירות, במטרה למנוע מקרים של מינון-יתר.
במטרה לבחון את הנושא החוקרים בחנו את נתוני התביעות לחברות ביטוח, שכללו מידע אודות למעלה מ-9.6 מיליון מבוטחים שהנפיקו אופיואידים חדשים בין ינואר 2008 ועד מרץ 2012. הם מצאו כי מבין התרופות שהונפקו, תועדו 3,224 מקרים של מינון-יתר (0.02 מקרים ל-100 שנות-אדם).
קרוב למחצית מהמקרים של מינון-יתר (44%) תועד בקרב נבדקים שלא קיבלו מרשם לאופיואידים בשלושים הימים שקדמו לנטילת מינון-יתר. בקרב חולים בגילאי 18-24 שנים, שיעור זה היה גבוה יותר (59%) וירד ל-30% בקרב אלו בגילאי 55-64 שנים.
בחולים שקיבלו גם מרשם לטיפול בתרופות סדטיביות או היפנוטיות, דוגמת בנזודיאזפינים, תועד יחס מנה-סיכון גבוה יותר.
הסיכון היחסי הלא-מתוקן למינון-יתר עמד על 1.15 עם קטגורית מינון אופיואידים של 100-200 מ”ג, בעוד שהסיכון היחסי עם מינון של 50-100 מ”ג עמד על 1.61. עם זאת, לאחר תקנון לסוג האופיואידים, גיל ונטילת טיפול בתרופות סדטיביות/היפנוטיות, הסיכון היחסי ירד ל-0.87 ו-0.81, בהתאמה.
בהשוואת קטגורית המינון הגבוה ביותר (מעל 350 מ”ג) אל מול הקטגוריה הנמוכה ביותר (מתחת ל-50 מ”ג) עלה סיכון יחסי מתוקן של 1.17.
הקשר בין מינון אופיואידים והסיכון למינון-יתר ירד באופן משמעותי לאחר תקנון לסוג האופיואידים, תרופות סדטיביות/היפנוטיות וגיל המטופלים, רמז לכך שהשוואת הסיכון למינון-יתר בחולים שקיבלו מינונים גבוהים לעומת נמוכים עשויה להיות מוטה לאור סוגי חולים שונים בקבוצות אלו. לאחר תקנון, סוג האופיואידים, גיל וטיפול בתרופות סדטיביות/היפנוטיות נותרו גורמים מנבאים משמעותיים של הסיכון למינון-יתר.
מתוך כנס PAINWeek
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!