גנטיקה

האם סטטינים מפחיתים את הסיכון לדמנציה? (מתוך כנס ה-European Society of Cardiology)

שני מחקרים חדשים הפחיתו במעט את החשש מפני פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי בעקבות טיפול בתרופות ממשפחת סטטינים. תוצאות שני המחקרים מטייוואן הוצגו במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology), ומשניהם עולה כי ייתכן וטיפול בסטטינים מלווה בשיעורים נמוכים יותר של דמנציה בקשישים.

במחקר הראשון שכלל כ-58,000 חולים מצאו החוקרים קשר מנה-תגובה הפוך בין טיפול בסטטינים ובין הופעה חדשה של דמנציה לא-וסקולארית.

לדברי החוקרים, דיווחים שפורסמו לאחרונה קשר בין טיפול בסטטינים וליקוי קוגניטיבי והובילו את מנהל התרופות והמזון האמריקאי להכללת שינויים קוגניטיביים על-רקע טיפול בסטטינים, בעיקר בקשישים, בחלק הנוגע לבטיחות הטיפול.

מחקרים קודמים לקחו בחשבון כי טיפול בסטטינים עשוי להשפיע לטובה על דמנציה. עם זאת, מחקרים בקנה מידה-גדול התמקדו בהשפעה של סטטינים עם הופעה חדשה של דמנציה לא-וסקולארית בקשישים. החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון בקנה מידה גדול שבחן את ההשפעה של סטטינים שונים על הופעה חדשה של דמנציה לא-וסקולארית בקשישים.

במסגרת המחקר זיהו החוקרים 57,669 משתתפים מעל גיל 65 שנים, ללא היסטוריה של דמנציה בשנת 1997ו-1998. מבין אלו, 15,200 נטלו סטטינים ואלו הותאמו לביקורות שלא נטלו סטטינים. מטופלים בסטטינים חולקו לשלישונים בהתאם למינון הטיפול.

החוקרים זיהו 5,516 מקרים חדשים של דמנציה (למעט דמנציה וסקולארית) במהלך 4.5 שנות מעקב. התוצאות הדגימו קשר הפוך בין טיפול בסטטינים ודמנציה, כאשר הסיכון לדמנציה פחת עם עליית מינון סטטינים. מגמה זו נותרה על כנה ללא הבדלי מין, גיל וקבוצת סיכון קרדיווסקולארי.

הסיכונים המתוקנים לדמנציה היו קשורים בקשר הפוך ומשמעותי עם מינון כולל או יומי גבוה יותר. בחולים שטופלו במינונים הגבוהים ביותר של סטטינים נרשמה ירידה של פי 3 בסיכון להתפתחות דמנציה. סטטינים בעלי פוטנטיות רבה, דוגמת Atorvastatin ו-Rosuvastatin הדגימו קשר הפוך ומשמעותי עם התפתחות דמנציה, באופן תלוי-מינון. מינונים גבוהים יותר של סטטינים בעלי פוטנטיות רבה יותר הביאו להשפעה המגנה המשמעותית ביותר כנגד דמנציה.

כל הסטטינים למעט Lovastatin לוו בסיכון מופחת להופעה חדשה של דמנציה, כאשר ניתנו במינונים יומיים גבוהים יותר. החוקרים מציעים כי התוצאות עם Lovastatin עשויות להיות שונות, מאחר שלתרופה זו השפעה קטנה יותר על ערכי הכולסטרול, בהשוואה לתרופות אחרות.

המחקר השני כלל 5,221 חולים עם פרפור פרוזדורים, גורם סיכון ידוע לדמנציה. מבין אלו 1,652 חולים טופלו בסטטינים.

במהלך שש שנות מעקב, 2.1% מהמטופלים בסטטינים פיתחו דמנציה, זאת בהשוואה ל-3.5% מאלו שלא טופלו בסטטינים, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית. מניתוח סטטיסטי עלה יחס סיכויים של 0.565 לטיפול בסטטינים והסיכון להופעה חדשה של דמנציה. גורמים אחרים שנקשרו עם סיכון מופחת לדמנציה כללו מין זכר ומדד CHADS2 נמוך יותר. היסטוריה של אוטם לבבי, מחלת עורקים היקפית, מחלת עורקים כלילית, מחלת כליות כרונית ומחלת מסתמי לב, לא נקשרו עם הופעה חדשה של דמנציה.

לסיכום, הממצאים הצביעו על היארעות נמוכה יותר של דמנציה בחולים המטופלים בסטטינים, בהשוואה לאלו שאינם נוטלים את הטיפול התרופתי.

מתוך כנס ה-European Society of Cardiology

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה