גנטיקה

שימוש בסמים פסיכודליים כמו LSD אינו קשור לעלייה בסיכון להפרעות נפשיות (PLOS ONE )

מחקר חדש המתפרסם השבוע ב-PLOS ONE מדווח על כך שלשימוש בסמים פסיכודליים כמו LSD , פסילוסיבין או מסקליין אין השפעה ארוכת טווח על הבריאות הנפשית.

המחברים מציינים ברקע שהסמים הפסיכודליים הללו לא ידועים כגורמים לנזקים מוחיים והם נחשבים ללא ממכרים. מחקרים קליניים לא הצביעו שסמים אלה גורמים לבעיות ארוכות טווח בבריאות הנפש. הם מוסיפים כי נעשה שימוש בסמים אלה באמריקה במשך אלפי שנים וגם כיום למעלה מ-30 מיליון אמריקאיים עושים שימוש ב-LSD  פסילוסיבין או מסקליין.

מטרת המחקר הייתה אם כן להעריך אם קיים קשר בין שימוש לאורך החיים בסמים פסיכודליים לבין המצב המנטלי הנוכחי באוכלוסיה המבוגרת.

החוקרים עשו שימוש בנתונים שנאספו בין 2001 ל-2004 במסגרת סקר לאומי של שימוש בסמים שכלל 130,152 מגיבים, אשר נבחרו באופן אקראי כמייצגים של האוכלוסיה הבוגרת בארה”ב.

נעשה שימוש באמצעי סריקה לאיתור מטופלים עם בעיות נפשיות בשנה האחרונה, לרבות הפרעות פסיכולוגיות רציניות (בדרגה K6), טיפול נפשי (באישפוז או בקהילה, תרופות ), סימפטומים של 8 הפרעות פסיכיאטריות (פאניקה, דיכאון מג’ורי, מניה, פחד קהל, חרדה כללית, פחד ממקומות פתוחים, הפרעת פוסט טראומה ופסיכוזות לא אפקטיביות), ושבע סימפטומים ספציפיים של פסיכוזות.

החוקרים חישבו את הסיכויים המשוקללים באמצעות רגרסייה לוגיסטית רבת משתנים שכללה מיגוון של משתנים סוציודמוגרפיים, שימוש בסמים אסורים, התנהגות מסוכנת, וחשיפה לאירועים טראומטיים.

המימצאים הראו ש-21,967 משתתפים (13.4% ) שהגיבו דיווחו על שימוש בסמים פסיכודליים במהלך חייהם. לא נמצא קשר מובהק בין שימוש לאורך החיים של סם פסיכודלי כלשהו, או שימוש לאורך החיים בסם פסיכודלי ספציפי (LSD או פסילוסיבין, מסקליין או פיוט), או שימוש בשנה האחרונה ב-LSD לסיכון מוגבר לנוכחות של הפרעות נפשיות. המחברים אף מציינים שבחלק מהמקרים השימוש בסמים פסיכודליים היה קשור עם שיעורים נמוכים יותר של בעיות נפשיות.  

המחברים מסכמים כי מימצאיהם אינם מצביעים על כך ששימוש בסמים פסיכודליים עשויים להיות גורם סיכון עצמאי להפרעות נפשיות.

PLoS One. Published online August 19, 2013

הערת המערכת: אין כמובן לראות במימצאים הללו כעידוד לשימוש בסמים פסיכודליים..וצריך להיות כמובן זהיר לגבי התקפות של מימצאים המבוססים על רגרסיות רבות משתנים ומורכבות…

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה