אי-סבילות ורגישות סיסטמית לכאב עשויים לשחק תפקיד בקורלציה הנמוכה בין תסמיני תסמונת העיניים היבשות עליהם מדווחים החולים ובין הממצאים בבדיקה הגופנית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לפתור את התעלומה הנוגעת לקורלציה הנמוכה בין הממצאים בבדיקת העיניים ובין התסמינים עליהם מדווחים החולים הסובלים מתסמונת עיניים יבשות. הם מסבירים כי מדובר בתסמונת נפוצה, אך אין מידע רב אודות הגורמים התורמים לתסמיני העיניים היבשות, בשל הקורלציה הנמוכה בין התסמינים והסימנים האובייקטיביים.
החוקרים ערכו מחקר מבוסס-אוכלוסיה שכלל 1,635 מתנדבות בגילאי 20-83 שנים, ממחקר תאומים בבריטניה. תסמונת העין היבשה נקבעה בנוכחות אחד מהבאים: (1) אבחנה של תסמונת העיניים היבשות ע”י רופא; (2) מתן מרשם לדמעות מלאכותיות ו/או (3) תסמיני עיניים יבשות למשך לפחות שלושה חודשים. תת-קבוצה של 689 נשים השלימו את שאלון OSDI (Ocular Surface Disease Index) ובדיקות סנסוריות באמצעות גירוי חום של האמה שימשו להערכת רגישות לכאב (סף Heat Pain Threshold או HPT) וסבילות לכאב (Heat Pain Suprathreshold או HPST).
מבין 1,622 משתתפים שנכללו במחקר, 438 אובחנו עם תסמונת העין היבשה. בנשים עם תסמונת העין היבשה מדדי HPT היו נמוכים משמעותית וכך גם מדדי HPST ולכן סבלו מרגישות גבוהה יותר לכאב, בהשוואה לאלו ללא תסמונת העין היבשה. החוקרים זיהו קשר משמעותי בין נוכחות תסמיני כאב בשאלון OSDI ובין HPT ו-HPST. בנוסף, במשתתפים עם HPT נמוך מהחציון תסמיני כאב היו נפוצים כמעט כפליים בהשוואה לאלו עם מדדי HPT מעל לחציון (31.2% לעומת 20.5%; יחס סיכויים של 1.76).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין רגישות גבוהה לכאב וסבילות נמוכה לכאב. הטיפול בתסמיני העין היבשה הוא מורכב ועל רופאים להתייחס למכלול התמונה הקלינית ולא לטפל רק בתסמינים העיניים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!