הנשמה עם הגנה ריאתית עם נפח מתחלף נמוך במהלך ניתוח בטני מג’ורי עשויה להפחית את שיעור הסיבוכים לאחר-ניתוח, כך עולה מתוצאות מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, שפורסם במהדורת 1 באוגוסט של כתב העת New England Journal of Medicine.
לדברי החוקרים, הנשמה עם הגנה ריאתית באמצעות נפחים מתחלפים נמוכים ולחץ חיובי בתום נשיפה נחשבת לטיפול הטוב ביותר בחלק גדול מהחולים במצב קריטי. עם זאת, חשיבותה בחולים מורדמים העוברים ניתוח מג’ורי אינה-ידועה.
מדגם המחקר כלל 400 מבוגרים בסיכון בבינוני עד גבוה לסיבוכים ריאתיים לאחר ניתוח בטני מג’ורי, שחולקו באקראי להנשמה מכאנית ללא הגנה או הנשמה עם הגנה ריאתית. הנשמה מגנה התבססה על נפח מתחלף של 6-8 מ”ל לק”ג ממשקל הגוף הצפוי, לחץ חיובי בתום נשיפה של 6-8 מ”ל ס”מ מים ופעולות גיוס חוזרות כל שלושים דקות לאחר אינטובציה. מנגד, הנשמה ללא הגנה התבססה על נפח מתחלף של 10-12 מ”ל לק”ג, ללא לחץ חיובי בתום נשיפה או פעולות גיוס. בתחילת המחקר, בשתי הקבוצות המאפיינים היו דומים.
בשני העשורים האחרונים, מחקרים מצאו כי הרדמה כללית עצמה עשויה להוות סיבה לחוסר התאמה בין איוורור וזילוח, לאור שילוב שיתוק שרירים, אינטובציה, הנשמה מכאנית, תנוחת החולה וניתוח, וזו עשויה להוביל לסיבוכים ריאתיים וחוץ-ריאתיים לאחר הניתוח. לפיכך, ניתנה תשומת לב מיוחדת למאפייני הנשמה מכאנית והקשר האפשרי שלהם עם תוצאות הטיפול בחולים.
התוצא העיקרי, מדד משולב של סיבוכים ריאתיים וחוץ-ריאתיים מג’וריים במהלך שבעת הימים הראשונים לאחר הניתוח, תועד ב-21 מבין 200 החולים (10.5%) באלו עם הנשמה עם הגנה ריאתית ו-55 מבין 200 חולים (27.5%) מאלו עם הנשמה ללא הגנה (סיכון יחסי של 0.40, p=0.001).
הנשמה לא-פולשנית או אינטובציה בשל כשל נשימתי חד בתוך שבעה ימים לאחר הניתוח בעשרה חולים (5.0%) שעברו הנשמה עם הגנה ריאתית וב-34 חולים (17%) עם הנשמה ללא הגנה (יחס סיכון של 0.29, p=0.001). בקבוצת החולים עם הנשמה עם הגנה ריאתית התוצאות היו טובות יותר גם במונחים של משך האשפוז (הבדל ממוצע של 2.45- ימים, P=0.006).
בהשוואה להנשמה מכאנית ללא הגנה, השימוש בהנשמה עם הגנה ריאתית בחולים בסיכון בינוני וגבוה שעברו ניתוח בטני מג’ורי לווה בתוצאות קליניות טובות יותר והפחתת ניצול השירותים הרפואיים.
החוקרים ממליצים לערוך מחקרים נוספים במטרה לזהות את החולים והניתוחים הצפויים לתועלת הרבה ביותר מהנשמה עם הגנה ריאתית, כמו גם התאמה אופטימאלית של הפרמטרים להגנה ריאתית.
בעוד שכמעט כל החוקרים מסכימים על נפח מתחלף של 6-8 מ”ל לק”ג ממשקל הגוף הצפוי, אין הסכמה באשר לשכיחות יישום גישה זו. לפיכך, מכניקת הנשימה במהלך הרדמה כללית בתנאים ניתוחיים שונים הינה אתגר נוסף למחקרים עתידיים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!