גנטיקה

עדויות נוספות תומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני מחלת פרקינסון (Neurology)

עדויות נוספות תומכות בקשר בין טיפול בסטטינים ובין הפחתת הסיכון למחלת פרקינסון, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Neurology.

במדגם מבוסס-אוכלוסיה של מטופלים בסטטינים, החוקרים זיהו סיכון מופחת למחלת פרקינסון באלו שהמשיכו בנטילת סטטינים ליפופיליים, בהשוואה לאלו שהפסיקו את הטיפול בסטטינים עם השגת יעד ערכי כולסטרול.

במסגרת המחקר התבססו החוקרים על נתוני תכנית National Health Insurance Program, תוך הערכת נתונים מקיפים אודות הטיפול בסטטינים ותרופות אחרות. אבחנה של מחלת פרקינסון התבססה על קידוד האבחנות בבית החולים.

החוקרים אספו נתונים אוות כ-43,000 משתתפים שנטלו טיפול בסטטינים, ללא מחלת פרקינסון, שגויסו בין השנים 2001-2008. מאחר שמדיניות התגמולים בטייוואן דורשת הפסקת טיפול בסטטינים לאחר שערכי LDL יורדים אל מתחת ל-100 מ”ג לד”ל, החוקרים העריכו את ההשפעה של הפסקת הטיפול בסטטינים על הסיכון למחלת פרקינסון.

מאחר והליפופיליות של סטטינים משפיעה על חדירותם דרך מחסום דם-מוח, החוקרים התמקדו בהבדלים בהיארעות מחלת פרקינסון בין חולים שנטלו סטטינים הידרופיליים וליפופיליים.

מהתוצאות עולה כי שיעורי היארעות מחלת פרקינסון עמדו על 1.68 למיליון ימי-מטופל בחולים שנטלו סטטינים ליפופיליים ו-3.52 למיליון ימי-מטופל לאלו שנטלו סטטינים הידרופיליים.

המשך טיפול בסטטינים ליפופיליים לווה בסיכון מופחת למחלת פרקינסון, בהשוואה להפסקת הטיפול בסטטינים, והקשר לא הושפע ממחלות רקע או תרופות אחרות. עם זאת, החוקרים לא מצאו קשר בין סטטינים הידרופיליים והיארעות מחלת פרקינסון.

מבין הסטטינים הליפופיליים, השפעה משמעותית זוהתה עם טיפול ב-Simvastatin (יחס סיכון של 0.23) ו-Atorvastatin (יחס סיכון של 0.33). Lovastatin ו-Fluvastatin הדגימו מגמה דומה של סיכון מופחת למחלת פרקינסון. ההשפעה הייתה בולטת יותר בנשים, בהשוואה לגברים, והייתה משמעותית בכל קבוצות הגילאים השונות.

עם זאת, החוקרים לא מצאו השפעה לטיפול ארוך-טווח בסטטינים או של המינון המצטבר על היארעות מחלת פרקינסון.

החוקרים מודעים לכך שייתכן ורמות כולסטרול או שיעורי התמותה השפיעו על התוצאות, כאשר ייתכן כי בחולים שהמשיכו בטיפול בסטטינים ערכי ה-LDL היו גבוהים יותר, בהשוואה לאלו שהפסיקו את הטיפול, ולכן קיימת אפשרות כי שיעורי התמותה באוכלוסיה זו גבוהים יותר ועל-כן שיעורי ההיארעות של מחלת פרקינסון היו נמוכים יותר. אולם מהערכת שיעורי התמותה בשתי קבוצות החולים, החוקרים מצאו כי בחולים שהמשיכו בטיפול בסטטינים תועד סיכוי נמוך יותר לתמותה, בהשוואה לאלו שהפסיקו את הטיפול התרופתי.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת החשיבות של ערכי LDL, טיפול בסטטינים ומחלת פרקינסון.

Neurology. 2013;81:1-7. Published online July 24, 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה