עשרות אלפי נשים לאחר-מנופאוזה הלכו לעולמם בגיל צעיר במהלך העשור האחרון מאחר שנמנעו מטיפול באסטרוגן לאחר כריתת רחם, כך לפי סקירה חדשה של תוצאות מחקר WHI (Women’s Health Initiative ).

לפי ההערכות השמרניות ביותר, מספר מקרי התמותה הכוללים נע סביב 18,600 מקרים, עם צפי לעליה עד 91,610 מקרים. הערכות אלו מבוססות על ניתוח מעודכן של נתוני המחקר WHI Estrogen Plus Progestin Trial , שהסתיים בשלב מוקדם בשנת 2002 לאחר ניתוח ביניים שהדגים סיכון מוגבר לתופעות לוואי עם טיפול הורמונאלי משולב.

הסקירה המעודכנת הוגבלה לנשים צעירות (גילאי 50-59 שנים) שעברו כריתת רחם. בתת-קבוצה זו, טיפול באסטרוגן בלבד (Unopposed Estrogen ) הפחית משמעותית את הסיכון לתמותה.

לדברי החוקרים, הממצאים מאוד דרמטיים, עם דיווחים אודות אלפי מקרי תמותה של נשים בכל שנה, כאשר במידה ויזכו לתשומת הלב הראויה, הם מקווים כי הדבר יביא לשינוי תפיסת הטיפול. הם מקווים כי רופאים יחלו בדיונים שגרתיים עם המטופלות שלהם שעברו כריתת רחם והצגת הנתונים לפיהם טיפול באסטרוגן עשוי להציל חיים. יש נתונים המוכיחים כי הטיפול עשוי להציל חייהן של נשים רבות.

בשנות התשעים של המאה הקודמת, 90% מהנשים בשנות החמישים לחייהן נטלו טיפול באסטרוגן לאחר כריתת רחם, והטיפול נמשך לתקופה ממוצעת של 4-5 שנים. מחקרים רבים מצאו כי טיפול באסטרוגן הביא להפחתת הסיכון למחלות עצם ולב לאחר כריתת רחם.

פרסום תוצאות מחקר WHI ביולי 2002 הוביל לירידה מהירה וחדה בשימוש באסטרוגן בנשים לאחר מנופאוזה, למרות שהממצאים כללו נשים שנטלו טיפול משולב באסטרוגן ופרוגסטין ולא אסטרוגן בלבד. בתוך 18 חודשים, מחצית מהנשים שנטלו טיפול הורמונאלי  הפסיקו את הטיפול.

בניתוח לפי תת-קבוצה בשנת 2004 הודגמה ירידה בסיכון לתמותה בנשים שלקחו חלק במחקר שעברו כריתת רחם וטופלו באסטרוגן בלבד. ניתוח המשך בשנת 2011 אישר את הירידה בסיכון לתמותה של 13 ל-10,000 לשנה בקרב נשים לאחר כריתת רחם בגילאי 50-59 שנים עם טיפול באסטרוגן.

למרות התוצאות החיוביות, שיעור מתן המרשמים לטיפול הורמונאלי מכל סוג המשיך לרדת. פחות משליש מהנשים לאחר כריתת רחם נוטלות טיפול באסטרוגן. הירידה במרשמים לטיפול באסטרוגן משקפת הימנעות כללית מכל צורות טיפול הורמונאלי שאינה נתמכת בנתוני ה-WHI .

במטרה לבחון את הנושא, החוקרים ערכו את המחקר לחישוב מספר מקרי התמותה המוקדמת בשל הימנעות מאסטרוגן בנשים לאחר כריתת רחם, בגילאי 50-59 שנים מתום מחקר ה-WHI . הם התמקדו בנתוני WHI משנת 2011, שהדגימו עליה של 13 מקרי תמותה ל-10,000 נשים בשנה בתת-קבוצה של נשים בקבוצת הפלסבו.

54% מהנשים עברו ניתוח לכריתת החצוצרות עם כריתת הרחם. לפני שנת 2002, שיעורי טיפול באסטרוגן לאחר כריתת רחם בנשים ללא שחלות נעו סביב 90% ואילו בנשים עם שחלות עמד שיעור זה על 53%.

כאשר החוקרים התבססו על שיעורי כריתת רחם נמוכים יותר ההערכה הנקודתית הטובה ביותר במהלך עשר שנים, הצביעה על עודף של קרוב ל-50,000 מקרי תמותה וההערכה הנמוכה ביותר הצביעה על 22,677 מקרי תמותה עודפים. כאשר התבססו על שיעורי כריתת רחם גבוהים יותר, ההערכה הטובה ביותר הצביעה על עודף של כ-60,000 מקרי תמותה במהלך עשר שנים, עם עליה לכ-90,000 מקרי תמותה עם ההערכה הגבוהה ביותר.

החוקרים לקחו בחשבון שיעורי תמותה נמוכים יותר בעקבות הימנעות מטיפול באסטרוגן בנשים עם ובלי שחלות. מהערכת צפי שיעור כריתת רחם נמוך עלה כי ההערכה הטובה ביותר הצביעה על עודף של כ-40,000 מקרי תמותה במהלך עשר שנים ובקצה השני נרשם עודף של כ-18,000 מקרי תמותה. השימוש בצפי שיעור כריתת רחם גבוה יותר הצביע על הערכה נקודתית של עודף של כ-48,000 מקרי תמותה בשל הימנעות מאסטרוגן ובקצה השני נרשם עודף של כ-75,000 מקרי תמותה.

מהנתונים עולה כי עודף שיעורי התמותה נע בין 18,601 ו-91,610 מקרים. על-סמך הנתונים הטובים ביותר הזמינים, שיעור הטיפול באסטרוגן בנשים עם ובלי שחלות לאחר כריתת רחם, נע בין 40,292-48,835 נשים.

מהתוצאות עולה כי רופאים צריכים להימנע מהסתייגות למתן טיפול באסטרוגן לנשים לאחר כריתת רחם, הסובלות מחסר אסטרוגן. הטיפול לא יביא רק לשיפור איכות חייהן, אלא גם להארכת תוחלת החיים שלהן.

Am J Pub Health 2013

Medpage Today- לידיעה ב