במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה בטנית וכוללת ממושכת יותר מלווה במחלת לב כלילית תת-קלינית והתקדמותה בגיל מאוחר יותר, ללא תלות בדרגת ההשמנה.
לדברי החוקרים, אנשים צעירים נחשפים יותר ויותר לעודף רקמת שומן במהלך חייהם. עם זאת, מחקרים מעטים קבעו את ההשלכות של השמנה ארוכת-טווח. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לקבוע אם משך השמנה כוללת והשמנה בטנית קשורים עם נוכחות והתקדמות הסתיידות עורקים כלילית במהלך עשר שנים, מדד תת-קליני לניבוי מחלת לב כלילית.
המחקר הפרוספקטיבי כלל כ-3,200 מבוגרים לבנים ושחורים בגילאי 18-30 בתחילת המחקר, בשנים 1985-1986, שלא סבלו בתחילה מהשמנת-יתר כוללת (מדד מסת גוף של 30 ומעלה) או השמנה בטנית (גברים: היקף מותניים מעל 102 ס”מ, נשים: היקף מותניים מעל 88 ס”מ) במחקר CARDIA (Coronary Artery Risk Development in Young Adults). המשתתפים השלימו בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת להערכת נוכחות הסתיידות של העורקים הכליליים במהלך 15, 20 או 25 שנות מעקב. משך השמנה כוללת והשמנת בטנית חושב באמצעות בדיקות חוזרות של מדדי מסת גוף והיקף מותניים, בהתאמה, שנערכו לאחר 2, 5, 7, 10, 15, 20 ו-25 שנים מתחילת המחקר.
הסתיידות של העורקים הכליליים נבחנה באמצעות בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת לאחר 15 שנים (2000-2001), 20 שנים (2005-2006) או 25 שנים (2010-2011). ההתקדמות במהלך עשר שנים של הסתיידות העורקים הכליליים (2000-2001 ל-2010-2011) הוגדרה בנוכחות הסתיידות של העורקים הכליליים בשנים 2010-2011 או עליה במדד הסתיידות עורקים כלילית של 20 Agatston Units , או יותר.
במהלך המעקב, 40.4% ו-41% מהחולים אובחנו עם השמנה כללית והשמנת-יתר בטנית, בהתאמה. שיעורי CAC (Coronary Artery Calcifications) ל-1,000 שנות-אדם היו גבוהים יותר באלו שסבלו מהשמנת-יתר במשך למעלה מעשרים שנים, בהשוואה לאלו שלא סבלו מהשמנת יתר (16 לעומת 11, בהתאמה) והשמנה בטנית (16.7 לעומת 11.0). כ-25.2% ו-27.7% מאלו עם השמנה כללית והשמנה בטנית במשך למעלה מעשרים שנים, בהתאמה, אובחנו עם התקדמות של CAC בהשוואה ל-20.2% ו-19.5% מאלו ללא השמנה.
לאחר תקנון למדד מסת הגוף או היקף מותניים וערפלנים אפשריים, יחס הסיכון ל-CAC עם כל שנה נוספת של השמנה כוללת או השמנה בטנית עמד על 1.02 ו-1.03, בהתאמה. יחסי הסיכויים המתוקנים להתקדמות הסתיידות עורקים כלילית עמדו על 1.04 ו-1.04, בהתאמה. הקשר נחלש מעט לאחר תקנון נוסף לגורמים מטבוליים אפשריים במהלך תקופת המעקב.
מהנתונים עולה כי מניעה או לפחות דחיית התפתחות השמנת-יתר בבגרות צעירה עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים בגיל העמידה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!