גנטיקה

מעבר של נוגדנים עצמיים מהאם לעובר עשוי להביא להתפתחות של אוטיזם (Translational Psychiatry )

הפרעות על הספקטרום האוטיסטי (ASDs), מקורן ברקע נוירו-התפתחותי, והן מתקיימות, לפי ההערכות,  באחד מכל 88 ילדים בארצות הברית. מחקר חדש מצא כי מעבר של נוגדנים בשיליה מהאם לעובר עשויים לשנות ו/או לפגוע בהתפתחות הנוירולוגית של העובר, ועשוי להיות אחראי לחלק  משמעותי מההפרעות על הספקטרום האוטיסטי (ASD).

החוקרים כותבים כי תיארו בעבר נוגדנים עצמיים של האם הספציפים ל-ASD , שמזהים אנטיגנים במח העובר.  במחקר זה מדגימים החוקרים כי לקטאט דהידרוגנאז A ו-B (LDH) , cypin, STIP1 (-induced phosphoprotein 1), החלבונים CRMP1, CRMP2 (response mediator proteins) וה- Y-box-binding protein הם שבעת האנטיגנים הראשוניים הקשורים לאוטיזם בשל נוגדנים עצמיים של האם- או בקיצור –MAR, maternal autoantibody-related autism.  כל אחד מהאנטיגנים מבוטא בשכיחות גבוהה במוחו של העובר האנושי, והינו בעל תפקיד בהתפתחות המערכת הנוירולוגית.

החוקרים מצאו כי תגובתיות יחודית לקומבינציות של האנטיגן הספציפי נמצאו ב-23% מהאמהות לילדים עם ASD ורק באחוז אחד מקבוצת הביקורת.  ילדי ASD לאמהות עם נוגדנים עצמיים בעלי תגובתיות ספציפיות ל-LDH, STIP1, ו-CRMP1 ו/או cypin (7% מול 0 בקבוצת הביקורת, עם P<0.0002, יחס סיכויים (OR) של 24.2 ועם 95% רווח בר סמך, 1.45-405) הראו, מבחינה התנהגותית, התנהגות סטראוטיפית מוגברת וחומרה ופגיעה גדולה יותר של ASD בהשוואה לילדי ASD לאמהות ללא נוגדנים אלה.

לדברי החוקרים, במחקרם הם מציגים את הפנל הראשון של מרקרים ביולוגיים מובהקים קלינית עם ספציפיות של למעלה מ-99% לסיכון לאוטיזם;  הבדיקה תוכל לזהות אם קיימת תגובתיות ספציפית אצל האם (תשובה שלילית לאו דווקא תוכל לקבוע האם הילד עתיד להתפתח בצורה רגילה, אך אם התשובה חיובית, בכל מקרה, הסיכון להביא ילד על הספקטרום האוטיסטי גדולה מ-99%).  החוקרים מסכמים כי עם גילוי זה מתקדמת ההבנה של המכניזמים האטיולוגיים והאפשרויות הטיפוליות באוטיזם MAR. לדעתם קיים פוטנציאל יישומי קליני, בין השאר באמצעות פיתוח בדיקה קלינית לזיהוי הסיכון לאוטיזם לפני ההריון או בחודשים הראשונים לחיי התינוק, בדיקה חשובה במיוחד בקבוצת הסיכון של נשים שהן כבר אמהות לילד על הספקטרום האוטיסטי.

בכתבה במדסקייפ מדווח כי קבוצת החוקרים עובדת כעת על זיהוי האתרים הספציפיים על חלבוני המטרה, האפיטופים, המזוהים על ידי נוגדני ה-MAR . זיהוי אתרים אלה יאפשר לדעתם ליצור מודל ספציפי בחיות, שישומש כדי לקבוע באיזה מנגנון משפיעים הנוגדנים על ההתפתחות הנוירולוגית ואת החשיבות הפתולוגית שלהם.

לתקציר המחקר

Translational Psychiatry (2013) 3, e277

לכתבה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    מתן Buprenorphine בשילוב עם Naloxone בזמן היריון מלווה בסיכון מופחת לתסמונת גמילה ביילוד ואשפוז יילודים ביחידת טיפול נמרץ, בהשוואה למתן Buprenorphine לבדו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA. מהנתונים עולה כי אין הבדל משמעותי בשיעור המומים המולדים המג’וריים בין שתי אפשרויות הטיפול. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות מבוטחי מדיקייד […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • חשיפה לרעב לפני הלידה מלווה בסיכון מוגבר כפליים לסוכרת מסוג 2 בבגרות (Science)

    חשיפה לרעב לפני הלידה מלווה בסיכון מוגבר כפליים לסוכרת מסוג 2 בבגרות (Science)

    חשיפה לפני הלידה לחסר קיצוני במזון מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 בבגרות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר ארוך הטווח בין חשיפה לפני הלידה לרעב ובין הסיכון לסוכרת מסוג 2 בבגרות באמצעות נתונים מההולודומר, הרעב מעשה ידי אדם באוקראינה. בשנים 1932-1933 המשטר […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    טיפול ב-Hydroxyurea (הידראה) אינו מפחית משמעותית רזרבה שחלתית בבנות ונשים עם מחלת אנמיה חרמשית ולכן ייתכן ואין צורך בטיפולים לשימור פוריות בטרם התחלת הטיפול התרופתי באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. המחקר כלל מספר מרכזים בצרפת והחוקרים בחנו את רקמת השחלות של 76 בנות ונשים צעירות עם אנמיה חרמשית, שעברו […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה