גנטיקה

חולים כרוניים בארצות הברית לא נוטלים את תרופות המרשם כהלכה (מדסקייפ)

סל תרופות

 

אחד מכל שבעה אמריקאים לא נוטל את תרופות המרשם שנרשמו לו למצבים כרוניים, או שנוטל בצורה לא מספקת בעליל, ורב האמריקאים לא מקפידים בנטילה, כך בהודעה רשמית מטעם האיגוד הלאומי של הרוקחים בקהילה בארצות הברית (NCPA ( שהזמין את הסקר בנושא. בכתבה במדסקייפ נכתב כי לפי הדו”ח שפורסם, מיליונים של מבוגרים בני 40 או יותר הסובלים ממחלות כרוניות לא מקפידים על ההנחיות לנטילת תרופות שקיבלו מהרופא. זה מתבטא בדילוג או פספוס של כדורים או בלבול במינונים, הזנחה או שכחה של מילוי המרשם , נטילת תת מינון או מינון יתר של התרופה או נטילה של תרופות שנרשמו במקור לאבחנה אחרת או לאדם אחר. לדברי הכותבים, התמדה עגומה כזו בנטילת התרופות משפיעה לרעה על הבריאות, מעלה את הסיכון לתמותה ואת עלויות הטיפול ופוגמת ביכולת של התרופה לשפר את בריאותו של המטופל.

לפי הערכות, העלויות של חוסר ההתמדה הזו מגיעות ל-290 מיליארד דולרים בשנה.  בהודעה נאמר כי לרופאים ולמטפלים אחרים כמו גם רוקחים יש תפקיד חיוני בהדגשת החשיבות של נטילה נכונה בפני המטופלים ובניטור ובסיוע למטופלים בצמצום או המנעות מתופעות לוואי שעשויות לפגוע בהתמדה בנטילת התרופה.הכותבים מדגישים כי יש לסייע למטופלים להגיע לרמת מודעות מספקת בכל הנוגע למצבם הבריאותי וכך לשמור אותם מעורבים במאמץ.

הסקר כלל מדגם של 1020 מבוגרים בני 40 או יותר שקיבלו מרשם לטיפול במחלה או מצב כרוני מהם הם סובלים, בדרך כלל יתר לחץ דם או היפרכולסטרולמיה. החוקרים חישבו את ציון ההתמדה לפי ממוצע הציונים של התשובות לשאלות בנוגע לתשע התנהגויות הקשורות לאי-התמדה בנטילת תרופות: האם בשנה האחרונה נכשלו המטופלים בחידוש מרשם, שכחו למלא את המרשם שהיה בידם, האם שכחו לנטול את התרופה וכמה פעמים זה אירע, האם לקחו מינון קטן משנרשם להם, האם שכחו אם כבר נטלו את התרופה שלהם באותו זמן, לקחו  תרופה ישנה לטיפול בבעיה חדשה ללא התייעצות ברופא או שמא לקחו תרופה של אדם אחר. לפי הסקר, הציון הממוצע שניתן לאמריקאים הוא בינוני (C+ בציונים אמריקאים) בכל הנוגע להתמדה בנטילת התרופות, וכי אחד מכל שבעה מהסובלים ממחלות כרוניות (ובהשלכה על כלל האוכלוסיה, כ-10 מיליון אמריקאים) נכשל בנטילת התרופות (קיבל ציון F). בסך הכל מצאו החוקרים כי כשליש מהחולים הכרוניים מקבלים ציונים נמוכים בהתמדה בנטילת תרופות (D  או F). לדברי הסוקרים, ניכר שהתוצאות הללו הן אפילו תת הערכה של המספר האמיתי, מאחר שיתכן שהמשיבים לא אוהבים להודות בכך שהם אינם לוקחים את התרופות שנרשמו להם. עם זאת, שלושת רבעים מהחולים השיבו כי ארע לפחות מקרה אחד של התנהגות של אי התמדה מאלו שפורטו למעלה בשנה האחרונה. למעלה מחצי מהם דיווחו על מספר מקרים כאלה. בממוצע, נרשמו כשני אירועים של אי-התמדה בשנה לכל מטופל.

הצורה השכיחה ביותר של אי התמדה היתה דילוג או פספוס של נטילת מינון אחד. 6 מכל עשרה חולים כרוניים הודו שזה אירע להם בשנה שקדמה למחקר. 30%  דיווחו כי שכחו האם נטלו את התרופה או לא, ואחוזים דומים טענו כי לא חידשו את המרשם שלהם בזמן. כעשרים אחוזים דיווחו כי נטלו מינון נמוך מהנדרש ואחוז דומה דיווח כי לא מילא אחר המרשם שניתן לו כלל. כמעט 15 אחוזים דיווחו כי הפסיקו ליטול את התרופה על דעת עצמם.  

גורם החיזוי החזק ביותר היה הקשר (או העדרו) עם רוקח או צוות של בית המרקחת. מטופלים שטופלו בבתי מרקחת קהילתיים ועצמאיים דיווחו על רמות גבוהות של קשר אישי (כמעט 90% מהם טענו שצוות בית המרקחת מכיר אותם די טוב). כ-67% מהמטופלים שקנו את המרשם שלהם ברשתות של בתי מרקחת דיווחו על קשר אישי ופמיליארי עם הצוות ורק 36% מאלו שמילאו את המרשם שלהם דרך הדואר דיווחו על תחושה דומה. גורם חשוב נוסף שתרם או פגם בהתמדה בנטילת התרופה היתה עלות התרופה: כשליש מהמשיבים דיווחו שהתקשו לשלם על התרופות. כמו כן השפיעו על ההתמדה שימוש קבוע בשירותי הבריאות, החשיבות שייחס המטופל לטיפול, רמת המודעות והידע של המטופל לגבי מצבו הרפואי ותופעות הלוואי של התרופות.

לדברי הכותבים, הסקר מאפשר לזהות,מעבר לנתונים היבשים, גם דרכים לשיפור ההתמדה וההיענות אצל המטופלים, כמו הסברה טובה יותר למטופלים על מצבם הבריאותי והגדלת מעורבותת והדגשת חשיבות נטילת התרופות לפי ההנחיות. בנוסף, נראה כי ישנה חשיבות רבה למעורבות ולקשר אישי של הרוקח ושל הצוות בבית המרקחת עם המטופלים וכן להתמדה בטיפול הרפואי עצמו.  הדו”ח מציין כי יש לגרום לכך שהתרופות יהפכו לנגישות יותר מבחינה כלכלית למטופלים, באמצעות שימוש בתרופות גנריות ואפשרות לתשלום בקופונים או בתכניות הנחה שונות.

הסקר נערך מטעם ה-NCPA, כחלק מיוזמת ההיענות וההתמדה בנטילת תרופות הממוממנת על ידי חברת פייזר, חברת מרק וקרן הבריאות הקרדינלית .

לכתבה במדסקייפ 

הערת המערכת: יש להניח שהמצב בישראל אינו שונה מהותית, אך יש ודאי מקום לבצע סקרים דומים ולאמץ ההמלצות לשיפור ההיענות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה