שני מומחים מובילים בנושא וויטמין D הסכימו שלא להסכים במהלך דיון שנערך במסגרת הכנס מטעם ה-European Congress on Endocrinology, בנושא התועלת של מתן תופי וויטמין D לכלל הציבור.

הטיעונים של המומחים נתמכו בעדויות מדעיות, ושניהם הסכימו כי ישנן קבוצות מסוימות בהן חשוב להבטיח רמות מספקות של וויטמין D, דוגמת נשים בהריון ומטופלים בסיכון לאוסטיאופורוזיס או אלו שכבר פיתחו את מחלת העצם. הם גם מסכימים כי אחת הדרכים להגדיל את רמות וויטמין D היא באמצעות חשיפה לאור השמש במשך 30 דקות ביום.

עם זאת, נקודות המחלוקת נוגעות לחשיבות מתן תוספי וויטמין D לחלק נרחב יותר מהאוכלוסייה. מצד אחד, ד”ר שנטל מתיו מבלגיה טוענת כי רשימת החולים הנדרשים לרמות מספקות של וויטמין D היא כה ארוכה, עד שהגיוני יותר לתת את התוספים במינונים נמוכים לכולם. מנגד, ד”ר מארק קופר מבריטניה טוען כי התוספים נדרשים רק לאוכלוסיות מטופלים מסוימות, שאכן נדרשות לתוספים וכי בהחלט לא מדובר ברוב רובה של האוכלוסייה.

ד”ר מתיו מסבירה כי התפקיד המרכזי של וויטמין D הוא לעודד ספיגה של סידן במערכת העיכול. חסר וויטמין D מוגדר לרוב בנוכחות רמות נמוכות מ-20 ננוגרם למ”ל (מתחת ל-50 ננומול לליטר), וקיימת קורלציה במחקרים תצפיתיים גדולים, לפיה באנשים עם חסר וויטמין D קיימת שכיחות גדולה יותר של ממאירויות, בעיקר סרטן מעי גס ורקטום, עם עליה בשכיחות מחלות לב וכלי דם, פגיעה בתפקוד מערכת החיסון וסיכון מוגבר לתמותה.

להערכת ד”ר מתיו, המפתח הוא מתן מינונים נמוכים יותר של וויטמין D מכפי שהומלץ בעבר. ה-US Endocrine Society Guidance, לדוגמא, ממליץ על מתן תוספים במינון של עד 2,000 יחידות ליום, אך סביר יותר להמליץ על מינון של 600-800 יחידות ביום. לסיכום, להערכתה נדרשת תוספת של וויטמין D, אך אין מקום למתן המינונים הגבוהים.

מנגד, ד”ר קופר טען כי כיום אנשים מצויים יותר במקומות סגורים, כאשר רמות נמוכות יותר של וויטמין D נקשרו עם מחלות ממאירות, מחלות לב, שכיחות מוגברת של סוכרת, קיצור תוחלת החיים ועוד ועוד. למעשה, קשה יהיה למצוא מחלה שאינה קשורה כליל עם חסר וויטמין D. אבל, הבעיה היא שהתועלת המוצעת של וויטמין D מבוססת על מחקרים תצפיתיים בלבד ודרושות עדויות מוצקות יותר בנושא.

ד”ר קופר ציין את מחקר RECORD מבריטניה, בו בחנו את מתן תוספי וויטמין D ושכיחות שברים ב-5,000 נשים שהתגוררו בקהילה. ממצאי המחקר פורסמו בשנת 2005 בכתב העת Lancet והראו כי נטילת תוספי וויטמין D מריכוז של 38 ננומול לליטר, עם עליה ל-62 ננומול לליטר, לא תועדה כל תועלת בכל הנוגע לשכיחות הנפילות והשברים.

לדבריו, ישנם מחקרים אקראיים ומבוקרים נוספים, ולהערכתו רובם הדגימו תוצאות שליליות. מחקר Women’s Health Initiative, שכלל 36,000 משתתפות שנטלו תוספי וויטמין D עם סידן לא הצליח להדגים כל השפעה. עם זאת, מהנתונים עלה כי הטיפול המשולב הביא לעליה של 70% בשכיחות אבני כליות, עליה שאינה מוצדקת מבחינה רפואית.

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA בשנת 2010 דווח על מתן תוספי וויטמין D לנשים בחודשי החורף באוסטרליה. בקבוצת ההתערבות רמות וויטמין D עמדו בסוף המחקר על 75 ננומול לליטר, בהשוואה לרמה של 50 ננומול לליטר בקבוצת הפלסבו. אך התוצאה הייתה שוויטמין D הביא לעליה משמעותית בנפילות ושברים. באחת מכל שלוש נשים תועדה נפילה נוספת בשל וויטמין D.

ד”ר קופר המשיך וציין מספר מחקרים אקראיים אחרים שפורסמו לאחרונה בנוגע למתן תוספי וויטמין D והשפעתו על תפקוד קוגניטיבי, כוח שרירים, ממאירויות, אוסטיאוארתריטיס, שחפת וכדומה. לדבריו, מדובר היה מינונים שונים של וויטמין D, מחקרים שונים, כולם מתוכננים בקפידה, כולם פורסמו בכתבי עת נחשבים, וכולם הדגימו תוצאות שליליות.

מנגד, ד”ר מתיו הסבירה כי מחקרים התערבותיים מתקשים להתמודד עם סוגיות הנוגעות להיענות, כאשר ידוע כי במידה ונדרש להקפיד על נטילת כדור כל יום, אזי צפוי כי החולים ישכחו להקפיד על הטיפול. לכן, כל המחקרים ההתערבותיים שנערכו בנושא כללו מתן מינונים גבוהים של וויטמין D פעם בחודש, פעם בחודשיים וזו אינה ההמלצה שהיא מעלה.

לדבריה, כרגע כמחצית מהאוכלוסייה סובלת מחסר וויטמין D, וכולנו נדרשים לריכוז גבוה יותר מהריכוז הנוכחי. בערב הסעודית הריכוז הממוצע נמוך מ-20 ננוגרם למ”ל, האם יש להמתין עד מתן התוספים לחולים בסעודיה? ידוע כי כולם סובלים מחסר של הוויטמין מאחר שהחום מצמצם את החשיפה לשמש.

בכל המחקרים בנושא, חסר וויטמין D נקשר עם תוצאות שליליות וידוע כי תיקון החסר עם מינונים נמוכים מונע סיבוכים. עוד היא מוסיפה כי עלויות בדיקת רמות וויטמין D בכולם הן גבוהות מדי וממליצה להפסיק להעריך את רמות הוויטמין ולהתחיל במתן מינונים נמוכים של הוויטמין לכלל האוכלוסייה וזאת בדומה להמלצות ה-IOM, לפיהן מומלץ מתן וויטמין D במינון 400 יחידות ליום לילדים מתחת לגיל שנה, 800 יחידות ליום לאלו מעל גיל 70 ולכל היתר, מומלץ מינון של 600 יחידות ליום.

ד”ר קופר השיב כי אין ספק כי באוכלוסיות בסיכון לרככת או היפוקלצמיה נדרש מתן וויטמין D. הריון הוא מצב בו אין ספק שיש להבטיח כי הרמות מספקות, למרות שלאחרונה נערך דיון בנושא, וישנה חובה למתן וויטמין D לטיפול באוסטיאופורוזיס. אך מה באשר ליתר האוכלוסייה, מה המשמעות של ספיגה מעט תת-אופטימאלית של סידן? האם יש לה בכלל חשיבות?

מתוך כנס ה-European Congress on Endocrinology

לידיעה במדסקייפ