גנטיקה

פעילות גופנית, ישיבה ממושכת והסיכון הקרדיו וסקולרי בנשים (JACC)

נראה כי לישיבה ממושכת יש השפעה קרדיו-מטבולית שלילית והיא בעצם גורם סיכון לסוכרת ומחלות לב וכלי דם בפני עצמה, ללא קשר לפעילות גופנית המתרחשת או לא בזמן החופשי- כך לפי מחקר חדש, שפורסם ב-JACC בשבוע האחרון, המבוסס על נתונים מעוקבת ה- WHI(Woman’s Health Initiative), כלומר בנשים פוסט מנאופוזליות ללא היסטוריה של מחלת לב. כך שאימון כושר, שעל מנת לשפר את בריאות הלב וכלי הדם בשילוב עם אורח חיים של ישיבה במשך שעות מרובות לא מביא לתוצאות המצופות; לעומת זאת, הממעט בישיבה, גם בהעדר אימון גופני, עשוי להנות מיתרונות מתועלת לבריאות הלב.

החוקרים כללו במחקר למעלה משבעים אלף נשים שהיו בנות 50 עד 79 בתחילת המחקר בין 1993-1998 וקשרו בין השעות שבהן ישבו בכל יום לרמת הפעילות היומית שלהן, כולל התעמלות, וכן את התוצאות ארוכות הטווח שלהן בכל הנוגע לבריאות הלב. הם מצאו כי בכל קבוצת פעילות , אם מדובר באורח חיים פעיל, בינוני, נמוך או לא פעיל, ישיבה ממושכת היתה מזיקה לבריאות, חוץ מאשר בקבוצה שעסקה בפעילות גופנית ברמה ותדירות גבוהה מאוד(4-5 שעות של ריצה או שבע שעות הליכה, לערך), בהן לא נראתה עליה בסיכון גם אם ניהלו מלבד זאת אורח חיים יושבני. הקבוצה שעסקה בפעילות גופנית בינונית עמדה בדרישות ובהנחיות המקובלות (זאת אומרת, עסקה בפעילות גופנית מתונה לפחות שעתיים וחצי בשבוע), אך אם אורח החיים שניהלו כלל ישיבה מרובה הן היו בסיכון מוגבר ללב ולכלי הדם. לאורך תקופת המעקב שארכה למעלה משתיים עשרה שנה, ישיבה ארוכה יותר ופעילות גפנית ירודה היו שתיהן קשורות לסיכון מוגבר למחלות לב, שבץ ועוד. כצפוי, נשים שישבו יותר עסקו גם פחות בפעילות גופנית, אך שני הגורמים היו בלתי תלויים זו בזה. בעוד שהנשים שישבו הכי הרבה היו אלה שהשתייכו למעמד סוציו אקונומי גבוה יותר, אלה שהגיעו מרקע סוציו אקונומי נמוך עסקו הרבה פחות בפעילות גופני. כך שישיבה מרובה אינה שוות ערך לפעילות גופנית נמוכה. ובכל זאת, 18% מהנשים שעסקו בפעילות גופנית מרובה בשעות הפנאי דיווחו על ישיבה של לפחות עשר שעות ביום, לעומת 32% מאלה שדיווחו שאינן מבצעות כל פעילות גופנית. אלו היו עם יחס הסיכון הגבוה ביותר (יחס סיכון של 1.63).  ישיבה של פחות מחמש שעות ביום הורידה את הסיכון לאירועי CV בכל הנשים, מלבד אלו בקבוצת הפעילות הגבוהה. החוקרים מצאו כי ישיבה מרובה היתה קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם רק בנשים שה-BMI שלהן היה גבוה (או שווה ל-) 25. בנשים מעל גיל 70 הסיכון הוגבר באופן משמעותי והיה נמוך יותר בנשים צעירות יותר.

לסיכום, הממצאים אומרים כי נשים המנהלות אורח חיים המחייב אותן לשבת במשך שעות ממושכות ביום תוכלנה להרוויח מביצוע פעילות גופנית סדירה בתדירות גבוהה; נשים שאינן פעילות כלל  (מבחירה או מכורח) תוכלנה (באופן פוטנציאלי) להוריד את הסיכון האישי שלהן למחלות לב וכלי דם בקיצור זמן שהן מבלות בישיבה ביום.

לכתבה במדסקייפ

לתקציר המחקר

J Am Coll Cardiol 2013.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה