לקראת יום הסרטן הבינלאומי המצוין בעולם כולו בתאריך ה-4.2 קיימה היום האגודה למלחמה בסרטן מסיבת עיתונאים בהם הציגה נתונים עדכניים מישראל, וכן מס’ מחקרים חשובים מהעת האחרונה.

מנתוני הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות עולה כי:

• שיעורי התמותה מסרטן נמוכים מאד בישראל, יחסית למרבית מדינות ה- .OECD  (השנייה מלמעלה בגרף)

• שיעור ההיארעות הכללי של סרטן בנשים יהודיות יציב ובגברים יהודים נצפית עליה קלה, בעוד ששיעורי התמותה ירדו בשני המינים.


• ישראל נמצאת במקום ה-13 מבחינת היארעות סרטן בכלל האוכלוסייה, בהשוואה למדינות ה-OECD , ובמקום ה-33 מבחינת שיעורי התמותה.

סקר חדש של האגודה למלחמה בסרטן מראה, כי:

• העלאת השיח על מחלת הסרטן באמצעי התקשורת העלתה את המודעות לאפשרויות המניעה והריפוי ו”ניפצה” מיתוסים. 


• בני נוער מאמינים יותר מאשר המבוגרים, כי ניתן למנוע את מחלת הסרטן, כי המחלה אינה בהכרח “גזירה משמים”, ויש מה לעשות כדי לרפא אותה.     


• חלה עלייה משמעותית  בידיעה כי עישון הינו הגורם המוביל למחלת הסרטן, וכן עלייה במודעות לכך שחוסר בפעילות גופנית והשמנה גורמים למחלות הסרטן.                         

• 
  
  מגמות בשני העשורים האחרונים :

סרטן השד (מחלת הסרטן השכיחה ביותר):

• 
  
  ירידה בהיארעות וירידה משמעותית בתמותה בנשים יהודיות.


• 
  
  עלייה בהיארעות, במקביל לירידה בתמותה בנשים ערביות.

        סרטן הערמונית:

• עלייה בהיארעות בגברים יהודים וערבים.

• ירידה בתמותה בשתי קבוצות האוכלוסייה.

• ישראל נמצאת במקום ה-13 מבחינת היארעות סרטן בכלל האוכלוסייה, בהשוואה למדינות ה-  OECD, (מעודכן לשנת 2008), ובמקום ה-33 מבחינת שיעורי התמותה בכלל האוכלוסייה, (מעודכן לשנת  2009).

• מגמות הירידה בתמותה מעידות על שיפור בהישרדות החולים, כתוצאה מההסברה הנרחבת של האגודה למלחמה בסרטן המעודדת את דרכי המניעה, הגילוי המוקדם של המחלה, כמו גם שיפור דרכי הטיפול והשיקום.

• מחקר אפידמיולוגי שסקר נתונים של מעל שני מיליון בני נוער בישראל, מצביע על קשר בין משקל עודף והשמנה בגיל ההתבגרות, למחלות סרטן שונות (כליה, דרכי השתן, הלבלב והמעי הגס). המחקר גם מראה, כי שיעור הלוקים במשקל עודף ובהשמנה בקרב בני נוער עלה לאורך השנים בישראל. 

• במסגרת פעילות קואליציות ה-NCD’S ((Non Communicable Diseases,  אושרה בישיבה ההיסטורית שהתקיימה בספטמבר 2011 באו”ם, אמנה למניעת מחלות לא מדבקות. כדי לבדוק את יישומה, קבע WHO  יעדים ומדדים בתחום המניעה והבקרה של מחלות אלה. בין המטרות צוינה הפחתה של 25% בשיעורי התמותה  ממחלות לב, סרטן, סוכרת ומחלות ריאה כרוניות והפחתה של גורמי סיכון למחלות אלה כמו עישון טבק, השמנה, לחץ דם גבוה, וצריכה גבוהה של מלח, אלכוהול, שומן וכולסטרול.

• לקראת יום הסרטן הבינלאומי הפיקה האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף עם המגזין “ראש1”, מגזין המיועד לבני נוער, במטרה להעלות את המודעות למניעה ואימוץ אורח חיים בריא בקרב הצעירים. במגזין כתבות, טיפים, סיפורים אישיים, תמונות ועוד.  מצורף.

• האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הפרסום  גיתם  BBDO  הפיקה מודעה חדשה לרגל יום הסרטן הבינלאומי, בשם “זירת הפשע” . המודעה תפורסם החל מהיום במדיה, במטרה להעלות מודעות לאורח חיים בריא. מצורף.

•  מודעה נוספת חדשה הפונה לנשים המעשנות במהלך ההיריון, מזהירה מפני השלכות העישון במהלך ההיריון, והנזקים למעשנת, לעובר וליילוד. המודעה הופקה ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף עם משרד הפרסום גיתם  BBDO והוצגה בתחרות “דג הזהב” 2012 . מצורף.

• האגודה למלחמה בסרטן שותפה לפרויקט “חיים בריא” שיזמו דר’ רחל ואודי מירון, בעלי חברת “ענני תקשורת”, שנועד להביא להעלאת המודעות, ויצירת שינוי התנהגותי ביחס להשמנה ופעילות גופנית. מצורף.

להלן נתונים חדשים לקראת יום הסרטן הבינלאומי על היארעות ותמותה מסרטן בישראל 1990-2010, הוכנו ועובדו ע”י גב’ אירנה ליפשיץ, גב’ יהודית פישלר, גב’ ריטה דיכטיאר,

דר’ ליטל קינן בוקר, הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות

היארעות סרטן, 2010

בשנת 2010 אובחנו בישראל 24,762 תושבים עם סרטן חודרני (11,993 גברים, 12,769 נשים). שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל למאה אלף בשנת 2010 היו גבוהים יותר ביהודים בהשוואה לערבים, ובגברים (יהודים וערבים) בהשוואה לנשים.

סוגי הסרטן העיקריים האחראיים למחצית מכלל התחלואה בסרטן בישראל דומים בגברים יהודים וערבים (יהודים: ערמונית, מעי גס וחלחולת, ערבים: ריאה, מעי גס וחלחולת, ערמונית), ובנשים יהודיות וערביות (שד, מעי גס וחלחולת).

מגמות בהיארעות סרטן 1990-2010

המגמה בשיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל בשנים 1990-2010 מצביעה על מגמת עלייה קלה בגברים (ב-8%), ויציבות בתחלואה בנשים (ירידה ב-1%) יהודים, לעומת עלייה בשיעורים בקרב ערבים (גברים, 64%, ונשים 76%). עיקר העלייה בשיעורי ההיארעות באוכלוסייה הערבית התרחשה בעשור הראשון 1990-2000.

תמותה מסרטן, 2010

בשנת 2010 נפטרו מסרטן 10,380 אנשים בישראל, 5,201 גברים, ו-5,179 נשים. סוגי הסרטן הגורמים למחצית משיעורי התמותה, דומים בגברים יהודים וערבים (ריאה, מעי גס וחלחולת, לבלב), ובנשים יהודיות וערביות (שד, מעי גס וחלחולת, ריאה).

מגמות בתמותה מסרטן 1990-2010

שיעורי התמותה מסרטן מתוקננים לגיל למאה אלף איש מצביעים על מגמת ירידה,  לאורך שני העשורים האחרונים, בקרב גברים יהודים (ב- 14%) ונשים יהודיות (ב- 16%). בקרב גברים ערבים נצפית מגמת עלייה (20%), ובקרב נשים ערביות מגמת ירידה (14%).

השוואות בינלאומיות

בהשוואת נתונים שערכו מדינות ה-   OECDלגבי שיעורי היארעות מסרטן לשנת 2008, ישראל נמצאת במקום ה-13 מבחינת ההיארעות סרטן בכלל האוכלוסייה, בהשוואה למדינות ה- OECD , ובמקום ה-33 מבחינת שיעורי התמותה בכלל האוכלוסייה, מעודכן לשנת 2009. כלומר, ישראל למרות שנמצאת בשליש העליון מבחינת שיעורי ההיארעות,  נמצאת בתחתית הסקלה מבחינת שיעורי התמותה. הנתונים מראים ששיעורי התמותה מסרטן נמוכים מאד, יחסית למרבית מדינות ה-OECD .

מגמות בהיארעות ובתמותה סוגי סרטן ספציפיים

סרטן השד

בשנת 2010 חלו בסרטן השד בישראל 3,810 נשים בישראל.

הנתונים מצביעים על מגמת יציבות בשיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל בקרב נשים יהודיות (ירידה של 2%), ומגמת עלייה בקרב נשים ערביות (ב-26%), ככל הנראה עליה הנובעת כתוצאה מסגנון החיים המערבי שאימצו. בשנת 2010 עדיין שיעורי ההיארעות בקרב נשים ערביות נמוכים מאלה של נשים יהודיות.

בשנת 2010 נפטרו בישראל מסרטן השד 930 נשים. הנתונים מצביעים על מגמת ירידה משמעותית בתמותה בקרב הנשים היהודיות וגם הערביות.

סרטן הערמונית

בשנת 2010 חלו בסרטן הערמונית בישראל 2,390 גברים. הנתונים מצביעים על מגמת עלייה בקרב הגברים היהודים והערבים (אולי כתוצאה מאבחון יתר).

בשנת 2010 נפטרו מהמחלה 370 גברים, כשהנתונים מצביעים על מגמת ירידה בשיעורי התמותה הן בקרב יהודים (ב-72%),  והן בקרב ערבים (ב-37%).

עיקר ממצאי הסקר הטלפוני החדש שביצעה האגודה למלחמה בסרטן, לקראת יום הסרטן הבינלאומי, בקרב 500 בוגרים (גילאי 18+) ו-200 בני נוער (גילאי 15-17), באמצעות מכון מחקר “מותגים” :

אורחות חיים:

• עישון: 11% מהבוגרים וכ-3% מבני הנוער העידו, כי הם מעשנים למעלה     מ-10 סיגריות ליום. משקל: חלה עלייה באחוז המדווחים שמשקל גופם הינו המשקל הרצוי  (56% ב- 2012 בהשוואה ל- 49% ב-2008), וירידה במדווחים על משקל מעל המשקל הרצוי, או על השמנה (35% ב-2012, 37% ב-2008).


• פעילות גופנית: אחוז המדווחים, כי אינם עוסקים כלל בספורט בירידה (33% ב-2012, בהשוואה ל- 41% בשנת 2008), ועלייה באחוז המדווחים כי הם עוסקים בפעילות גופנית כלשהי (67% בהשוואה ל- 59%). חמישית מבני הנוער אינם עוסקים כלל בפעילות גופנית.

מניעה:

• בני הנוער ברובם (86%) מאמינים כי ניתן למנוע את מחלות הסרטן, וכי מחלת הסרטן אינה “גזירה משמים”, בהשוואה למבוגרים (69%). 


• עלייה משמעותית בהבנה כי עישון הינו הגורם המוביל למחלת הסרטן.  58% מהמבוגרים ציינו עישון כסיבה העיקרית למחלת הסרטן, בהשוואה ל- 37% בשנת 2005. גם בני הנוער מודעים יותר לסכנה שמהווה העישון לחלות בסרטן  (69%).


• עלייה משמעותית במודעות לקשר בין חוסר בפעילות גופנית לסיכון לסרטן

(ב-2005 1% , ב-2008 4.9% ב-2012  19% ), וכן לקשר בין השמנה וסרטן (2005 1%, 2008 26%, 2012 30%).

כלומר, מתחזקת המודעות למשקלם של גורמי הסיכון לסרטן המתקרבים לשיעור האמיתי שלהם, כפי שנקבעו בדו”ח הראוורד, שאושרר ע”י ה-WHO ב-2007.

ריפוי:

• יותר אנשים מאמינים היום, כי יש מה לעשות כשחולים בסרטן, ושניתן להירפא מהמחלה (76% גילאי 18+ ו-82% בני נוער), בהשוואה ל-2008  (70%) ולשנת 2005

 ( 66%).

• מרבית הנשאלים הביעו תמיכה בקבלת מלוא הטיפול הקונבנציונאלי הניתן ע”י הרופאים (83% גילאי 18+, 94% גילאי 15-17). מיעוט הביע תמיכה בטיפול אלטרנטיבי בלבד (1%).


• הגורם העיקרי ממנו מעדיפים לקבל מידע רפואי הוא הרופא המטפל (65% גילאי 18+, 45% גילאי 15-17). לאחריו צוין חיפוש עצמי באינטרנט (29% גילאי 18+,25%  גילאי

15-17).

פרופ’ ארנון אפק, ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות,  הציג מחקר אפידמיולוגי משותף לקבוצת חוקרים מצה”ל, מאוניברסיטת ת”א וירושלים ובתי החולים הדסה, שיבא ובילינסון, בנושא “השמנה בקרב בני הנוער בישראל כגורם סיכון להתפתחות עתידית של סרטן”.

בניתוח נתונים אפידמיולוגיים, בהם נכללו נתוני ההשמנה והמשקל העודף בקרב מעל לשני מיליון בני נוער בישראל, שנולדו בין השנים 1950 ו-1993, הראו החוקרים ששיעור הלוקים במשקל עודף עלה פי 1.4 בנערים, ופי 1.8 בנערות, והגיע לשיעור של  17.4% בקרב נערים, ו-14.6% בקרב נערות.

שיעור הסובלים מהשמנה עלה פי 4.6 ופי 6 בהתאמה, והגיע ל- 6.33% בנערים ול- 5.2% בנערות.

במחקר נבדקה התחלואה בסוגי סרטן שונים והקשר להשמנה בגיל הנעורים. (לגבי הנערות עדיין לא הושלם העיבוד הסטטיסטי).

בבדיקה אפידמיולוגית של כעשרים מיליון שנות מעקב הראו דר’ לייבה וצוות חוקרים, שמשקל עודף ומוצא אירופאי קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סרטן הכיליה.

במחקר נוסף הראו החוקרים לעיל, שכיחות גבוהה יותר של סרטן בדרכי השתן בקרב הסובלים ממשקל עודף.

דר’ לוי וחוקרים נוספים הראו סיכון כפול לסרטן הלבלב בנערים עם משקל עודף ו/או בעלי השכלה נמוכה. סרטן המעי הגס נמצא גם הוא כשכיח בקרב הסובלים ממשקל עודף.

סרטן האשכים לא נמצא קשור אפידמיולוגית למשקל עודף, אלא נמצא קשור לארץ המוצא.

ממחקרים אלה עולה תמונה ברורה על הקשר בין משקל עודף והשמנה בגיל ההתבגרות, למחלות סרטן שונות.

מסקנת החוקרים “התערבות בגיל הצעיר תוך חינוך לאורחות חיים נכונים יכולים להשפיע על מצב הבריאות העתידי של האוכלוסייה ולסייע בצמצום התחלואה בסרטן ובמחלות לב וכלי דם.”

במסגרת פעילות קואליציות ה-NCD’S  ?( (Non Communicable Diseases , בישיבה ההיסטורית שהתקיימה בספטמבר 2011 באו”ם,  אושרה אמנה למניעת מחלות שאינן מדבקות. כדי לבדוק את יישומה, קבע ה-  WHOיעדים ומדדים בתחום המניעה והבקרה של מחלות אלה.

בין המטרות צוינו הפחתה של 25% בשיעורי התמותה  ממחלות לב, סרטן, סוכרת ומחלות ריאה כרוניות והפחתה של גורמי סיכון למחלות אלה כמו עישון טבק, השמנה, לחץ דם גבוה, צריכה גבוהה של מלח, אלכוהול, שומן וכולסטרול.

מחקרים חדשים:

 “כושר גופני ותפקוד הלב והריאות במאמץ בקרב ילדים לאחר מחלת הסרטן” 

בישראל מידי שנה מאובחנים כ-400 ילדים חולים בסרטן, וכ-80% מהם מחלימים הודות לשיפור באיכות הטיפול. יחד עם זה עולה ממחקרים, כי ילדים שחלו במחלת הסרטן ושרדו את המחלה, מצויים בסיכון מוגבר להישנות המחלה, או לתחלואה במחלות כרוניות אחרות ולסיכון מוגבר לתמותה, במהלך חייהם. פעילות גופנית סדירה עשויה להפחית גורמי סיכון אלה.

מחקר שבוצע על ידי דר’ גל דובנוב רז וקבוצת חוקרים, במימון האגודה למלחמה בסרטן, מדד את הכושר הגופני של ילדים שחלו בסרטן וסיימו את טיפוליהם, בהשוואה לילדים ללא מחלות רקע . סך הכול השתתפו במחקר  22 ילדים.

מהמחקר עולה כי ילדים המחלימים ממחלת הסרטן הם בעלי הספק עבודה הנמוך מהצפוי לעומת ילדים בגילם, והיכולת האירובית שלהם נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. לא נמצאה ירידה משמעותית ביכולת הלב והריאות בקבוצת המחלימים מסרטן.

נמצא קשר חיובי בין מידת השיפור בכושר הגופני לבין שיפור במדד איכות חיים בחברה*, עליית מסת הגוף הרזה, בצפיפות העצם ועוד.

החוקרים  מסיקים כי הכושר הגופני הירוד של המחלימים מסרטן, נובע מחוסר פעילות גופנית, ולא מפגיעה משמעותית בתפקוד הלב, מערכת הדם, הריאות או השריר.

לאור החשיבות של ביצוע פעילות גופנית סדירה במחלימים, ממליצים החוקרים לאפשר לילדים מחלימים ממחלת הסרטן, ואף במהלך הטיפולים, לעסוק בפעילות גופנית ולהיות פעילים כשאר הילדים בגילם.

*מדד איכות חיים בחברה מבוסס על שאלון איכות החיים ומתייחס למספר תתי-מדדים: רגשות, בריאות, ותפקוד בבי”ס, ותפקוד חברתי.

  המאמר פורסם “ברפואה” כרך 151, חוב’ 2 , פברואר 2012.

על הקשר בין צריכת מזונות המוכנים בטיגון-עמוק וסרטן הערמונית

חוקרים ממרכז המחקר Fred Hutchinson   בסיאטל בארה”ב בדקו את הקשר בין צריכת מזונות, שהוכנו בטיגון עמוק, לסיכון לחלות בסרטן הערמונית. החוקרים מדגישים כי קיימות הוכחות לכך שבישול בטמפרטורות גבוהות עלול להעלות את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. התוספת של שמן, או שומן לבישול בטיגון עמוק, עורר דאגה נוספת, ולא נבדק דיו בהקשר של סרטן זה. מדובר באפשרות להיווצרות חומרים מסרטנים כגון אלדהיד, אקרוליין אקרילמיד ועוד.

המחקר בדק 2 קבוצות של גברים. 1,549 גברים שאובחנו בסרטן הערמונית, מתוכם 534 שאובחנו בסרטן  הערמונית האגרסיבי יותר, ו- 1,015 שאובחנו עם סרטן ערמונית פחות אגרסיבי. בעזרת שאלון ענו הגברים הנבדקים על תדירות ותכולת מזונותיהם. הם נשאלו על הצריכה השבועית של צ’יפס, עוף מטוגן, דגים מטוגנים, סופגניות מטוגנות (doughnuts  ).
בקבוצת החולים נבדקו גם מאפייני האגרסיביות של מחלת סרטן הערמונית בהם לקו. מאפיינים אלו כללו את דרגת התקדמות המחלה, מדד הגליסון ורמת ה-PSA בדם.

תוצאות המחקר העידו על קשר חיובי בין רמות הצריכה של צ’יפס, עוף מטוגן, דגים מטוגנים וסופגניות מטוגנות, ובין עליה בסיכון לחלות בסרטן הערמונית. בנוסף, רוב הממצאים הצביעו על קשר חזק מעט יותר, בין צריכת מזונות אלו וסרטן הערמונית האגרסיבי.

יחד עם כל זאת, החוקרים מדגישים כי בשלב זה לא ברור האם עליה זו בסיכון נובעת מהאופן הספציפי בו הוכן המזון (טיגון עמוק), או שהוא נובע מעצם החשיפה לטמפרטורות גבוהות ו/או אספקטים אחרים הקשורים לצורת החיים המערבית. 

המאמר פורסם בכתב העת Prostate  ב-17 בינואר 2013.

צריכת איזופלבונים והקשר לסרטן הרחם

חוקרים באוניברסיטת הוואי בדקו את הקשר בין צריכת קטניות, סויה, טופו ואיזופלבונים (isoflavones ) נוספים והסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם. איזופלבונים הם פיטואסטרוגנים, חומרים טבעיים דמויי אסטרוגן, הנמצאים באגוזים, פולי סויה, קטניות ועוד.

החוקרים בדקו 46,027 נשים אחרי גיל המעבר, אשר לא עברו הסרת רחם. נשים אלו השתתפו במחקר גדול שנערך בין השנים 1993 1996 אשר בעזרת שאלונים, סיפקו בו מידע מפורט על צריכת המזון שלהן ומשתנים אישיים נוספים. 489 נשים אובחנו בסרטן הרחם, בתקופת המעקב שארכה כ-13 שנים.

לאחר שנלקחו בחשבון משתנים נוספים כגורמי סיכון לסרטן, קבעו החוקרים כי קיים סיכון מופחת לחלות בסרטן רירית הרחם בקרב נשים אשר הצריכה הכללית של איזופלבונים אצלן הייתה מוגברת. סיכון מופחת זה לא נצפה בקרב מי שצרכה סויה, או קטניות, או טופו בלבד בצריכה מוגברת. כלומר סך הצריכה של איזופלאבונים מסוגים שונים הייתה המרכיב החשוב שהפחית את הסיכון.

המחקר פורסם בכתב העת Journal of National Cancer Institute בינואר 2012.

אפילו שתייה מתונה של אלכוהול מעלה סיכון לחלות במספר סוגי סרטן

במחקר רב-מרכזי, חוקרים מאוניברסיטאות באיטליה, קנדה, ארה”ב, איראן ושבדיה, בדקו את הקשר בין שתיית אלכוהול והסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים.

הקשר בין שתייה בכמות בינונית, או גבוהה של אלכוהול והסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, השד, הגרון, הכבד וחלל הפה והלוע ידוע ומאושש על ידי מחקרים רבים, אך מעט ידוע על הקשר בין סרטן ושתייה מתונה של אלכוהול.

במסגרת מטה-אנליזה, סקרו החוקרים 222 מחקרים בהם נבדקו כ-92,000 אנשים הנוהגים לשתות אלכוהול בצורה מתונה. בקבוצת הביקורת היו כ- 60,000 בני אדם שאינם שותים כלל.

מבדיקת המחקרים עולה כי מי ששותה שתייה מתונה של אלכוהול, נמצא בסיכון הגבוה  ב 17% לחלות בסרטן הפה והלוע, בסיכון גבוה ב-30% לחלות בסרטן הוושט וסיכון מוגבר של 5% לחלות בסרטן השד.

החוקרים מעריכים כי במהלך שנת 2004, כ- 5000 מקרי מוות מסרטן הלוע, 24000 מסרטן הוושט ו 5000 מסרטן השד, היו קשורים לשתייה מתונה של אלכוהול ברחבי העולם.

במחקר לא נמצא קשר בין שתייה מתונה וסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, הכבד והגרון.

המאמר פורסם בכתב העת Annals of oncology  במהדורת אוגוסט 2012.

מקור: האגודה למלחמה בסרטן