יו”ר האגודה לזכויות החולה, מר שמוליק בן יעקב, טוען כי בפועל קוצץ השנה תקציב הרחבת סל הבריאות למרות הבטחות סגן שר הבראות. עוד טוען בן יעקב שלנציגי הציבור בועדה תרומה שולית בשל הקושי לעיין במידע הרב המועבר בלחץ זמן גדול לחברי הועדה.  בן יעקב  קורא לאישור הצעת החוק לפיה תקציב סל הבריאות יורחב מידי שנה בהיקף של 2% מסך תקציב הסל.

להלן מאמרו המלא של בן יעקב:

מה למדנו מועדת סל התרופות 2013?/שמוליק בן יעקב, יו”ר האגודה לזכויות החולה

בימים אלה הסתיימה עבודת וועדת סל התרופות וחולים רבים קבלו את התרופות החיוניות

לטיפול במחלתם.

עם זאת, גם השנה השמיכה הייתה קצרה מדי ומאות אלפי חולים בישראל לא קיבלו מענה, עקב התקציב הנמוך של המדינה לעדכון סל התרופות.

עקב תוספת התקציב השנתי המוגבלת, בשנים האחרונות אנו עדים לגידול בהיקף התרופות מחוץ לסל.
כך, השנה הוגשו 680 טכנולוגיות לסל לעומת 600 בשנה שעברה ו- 400 לפני שנתיים.

מעבר לכך, רובנו איננו מודעים לעובדה כי בעוד שבעבר היה נהוג כי התקציב שבו דנה

הוועדה מיועד אך ורק לטכנולוגיות שבאחריות קופות החולים לספק,
מה שמוגדר כתוספת השנייה לסל, השנה גם משרד הבריאות נגס נתח בתקציב.

כך, חילקה הוועדה השנה 250 מליון לתוספת השנייה ו- 50 מליון נוספים לתוספת

השלישית המועברת למשרד הבריאות, אלו הועברו למשרד עבור חיסונים.

הדבר קרה השנה למרות הצהרותיו של סגן שר הבריאות בשנה שעברה,

כי תקציב הסל בשנים הבאות יועבר רק לטובת קופות החולים ולמשרד הבריאות יועבר

בנפרד תקציב נוסף.
מכאן שהתוספת השנתית לתקציב סל התרופות שבאחריות הקופות חווה ירידה ריאלית

נוספת לעומת העבר.
כתוצאה מכך, מול כל חולה שיקבל עכשיו תרופה, ישנם כארבעה חולים שאינם מקבלים

מענה למרות שוועדת הסל דרגה את התרופה עבורם כחיונית.

האגודה לזכויות החולה קוראת לראש הממשלה לעמוד בהתחייבויותיו ולעגן בחוק

עדכון קבוע של התוספת השנתית לתקציב סל התרופות, שלדברי המומחים עליה

 לעמוד על 2% בשנה. רק תוספת תקציב כזו תאפשר לוועדת הסל להפוך את

התרופות והטכנולוגיות החיוניות לחולים לזמינות עבורם.

בכל הנוגע לעבודה עצמה של ועדת הסל הזמן העומד לרשות חברי הועדה קצר

והמלאכה מרובה. עבור ארבעת נציגי הציבור החברים בוועדה,
 זו משימה כמעט בלתי אפשרית לעיין כנדרש במאות הטכנולוגיות המועמדות להכללה בסל,

 על מנת לשאול את השאלות הנדרשות ולגבש דעה על חשיבותם,
בייחוד לאור העובדה כי הם אינם מקבלים מראש את המידע על אותם טיפולים.

כפועל יוצא מכך, תרומתם של אנשי הציבור בוועדה פוחתת ואילו נציגי הקופות ומשרד

הבריאות, המקבלים לידיהם את החומרים חודשים מראש, הם דומיננטיים בהחלטות.

לפיכך יש בראש ובראשונה לפעול לעיגון עבודת הועדה בחוק, שתחייב אותה להתחיל

לפעול כבר בחודש ספטמבר על מנת שיעמוד לרשותה פרק זמן ארוך שיאפשר לימוד

 מעמיק של הנושא, ותקבע בין היתר, כי משך הקדנציה של נציגי הציבור בועדה

תעמוד על ארבע שנים לפחות.