גנטיקה

הופעת ממאירות בגיל מבוגר עשויה אינה שוללת סיכון משפחתי (BMJ)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים כי קיים סיכון משפחתי למחלות מאירות, גם במקרים בהם האבחנה של הממאירות נקבעת בגיל מבוגר מאוד.

החוקרים מצאו כי הסיכון המשפחתי הגדול ביותר הוא בצאצאים להורים שאובחנו עם מחלות ממאירות בגיל מוקדם. עם זאת, הם מצאו כי הסיכון המשפחתי עלה משמעותית בממאירויות רבות גם כאשר ההורים אובחנו בגילאים מבוגרים מאוד, כמו בגילאי 70-79 שנים, או אף בגילאי 80-89 שנים, כולל ממאירויות של המעי הגס והרקטום, ממאירויות של הריאה, שד, ערמונית, שלפוחית שתן, מלנומה או סרטני עור מסוג SCC וגם לימפומה שאינה הודג’קין.

כאשר הורים אובחנו בגיל מבוגר עוד יותר (90 שנים ומעלה), עדיין חלה עליה משמעותית בסיכון להתפתחות ממאירויות מסוג SCC של העור (יחס סיכון של 1.9); ממאירויות של המעי הגס והרקטום (יחס סיכון של 1.6) וממאירויות של השד (יחס סיכון של 1.3) ושל הערמונית (יחס סיכון של 1.3).

המחקר מספר מידע חדשני ושימושי לייעוץ קליני וגנטיקה של מחלות ממאירות, והחוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להבנה טובה יותר של הערפלנים דוגמת השמנה, צריכת אלכוהול ועישון.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Swedish Family-Cancer Database (מעודכן לשנת 2010), שכלל מידע אודות למעלה מ-12.2 מיליון אנשים ולמעלה מ-1.1 מיליון מקרים של גידולים ראשוניים ראשונים, והגבילו את התוצאות לאתרים עם לפחות 50 מקרים בצאצאים שאובחנו עם ממאירות בגילאי 80 ומעלה.

35-81% מהממאירויות המשפחתיות אובחנו לאחר גיל 69 שנים: סרטן מעי גס ורקטום ב-59%; סרטן ריאה ב-56%; סרטן שד ב-41%; סרטן ערמונית ב-75%; סרטן שלפוחית שתן ב-62%; סרטן עור ב-81%; מלנומה ב-35% ולימפומה שאינה הודג’קין ב-54%.

בסה”כ, הסיכון המשפחתי הגדול ביותר תועד במשתתפים להורים שאובחנו עם ממאירויות בגיל צעיר. אך גם כאשר ההורים אובחנו בגיל מבוגר (70 והלאה), הסיכון לממאירות בילד היה גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו שהוריהם לא אובחנו עם אותה ממאירות.

באשר להיארעות ממאירות בצאצא, החוקרים לא זיהו סיכון משפחתי משמעותי בצאצאים שאובחנו בגילאי 60-76 שנים שהוריהם אובחנו בגיל צעיר יותר. באוכלוסיה זו, לאף אחד מהחולים עם ממאירות של המעי הגס והרקטום, שלפוחית השתן, העור ולימפומה שאינה הודג’קין ומלנומה לא היה הורה שאובחן עם המחלה בגיל צעיר (מתחת ל-40).

כמו כן, לא זוהתה עליה משמעותית בסיכון לממאירויות מסוגים שונים בצאצאים שאובחנו בגיל מבוגר (60-76 שנים) שהוריהם אובחנו בגיל צעיר (מתחת ל-50 שנים). החריג היחיד היה ממאירות של השד.

החוקרים כותבים כי אבחנה של ממאירות בהורה מבוגר מאוד עשויה לשמש כגורם מנבא לסיכון גבוה יותר להופעת אותה ממאירות בצאצא, וכך הצאצא יכול להרוויח מהכרת הסיכון ע”י הימנעות מגורמי סיכון הפיכים לאותה ממאירות ספציפית (דוגמת עישון) ולשקול אמצעי מניעה.

BMJ. 2012;345:e8076

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה