אימוץ גישת החייאה עם עיסויי חזה בלבד, במקום החייאת לב-ריאה סטנדרטית במקרים של דום לב מחוץ לכותלי בית החולים הביא לשיפור דרמטי בשיעורי ההישרדות באריזונה ואזורים אחרים ברחבי ארצות הברית, כך מתפרסם במאמר חדש בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

הכותבים מסבירים כי מאחר ושיעורי ההישרדות של דום לב מחוץ לכותלי בית החולים היו כה נמוכים ונותרו ללא שינוי במשך שנים רבות, בשנת 2003 הוחלט על שינוי הגישה לטיפול בחולים אלו. השינוי כלל עיסויי חזה בלבד במקרים של החייאה ע”י צופה מהצד ללא הנשמה מפה לפה, וגם בעת הגעת צוותי רפואה למקום, הומלץ להמשיך בעיסויי חזה ודפיברילטור למספר דקות לפני ניסיון הנשמה של החולה. עם שינויים אלו, שיעורי ההישרדות של חולים עם דום לב ראשוני באריזונה עלו במהלך חמש שנים מ-17.7% ל-33.7%. תוצאות דומות זוהו בשני מחוזות אחרים בוויסקונסין שגם אימצו שינויים אלו.

החוקרים מכנים את השיטה החדשה CCR (Cardiocerebral Resuscitation), ולהערכתם היא תהווה תחליף ל-CPR (Cardiopulmonary Resuscitation), שכן להערכתם המוח והלב הם שזקוקים להחייאה ולא הריאות. במקרים של דום לב, עיסויי חזה הם העיקר וכאשר אלו מפסיקים, זרימת הדם למוח ללב נפסקת גם כן. אך במהלך עשר הדקות הראשונות לאחר דום לב, הדם עדיין מחומצן, ולכן סיוע נשימתי אינו נדרש בהכרח וגוזל את תשומת הלב מעיסויי חזה העשויים להציל את חיי המטופל.

הכותבים מוסיפים עוד כי רק אחד מכל ארבעה חולים שפיתחו דום לב עם עדים, אכן זכו להחייאת לב-ריאה, ואחת הסיבות העיקריות בגינן צופים מהצד אינם מבצעים החייאה היא הסתייגות מביצוע הנשמה מפה לפה לאדם זר. ממחקרים בחזירים עולה כי עיסויי חזה בלבד היו טובים בדיוק כמו עיסויי חזה עם הנשמה מפה לפה במונחים של הישרדות. החוקרים מצאו עוד כי בביצוע CPR בבני אדם, הזמן הממוצע הנדרש למתן שתי הנשמות היה 16 שניות הרבה יותר משתי השניות המומלצות. 16 שניות הינה תקופה הרבה יותר מדי ארוכה לשרוד ללא פעימות לב. לכן בשנת 2003 הוחלט על שינוי הגישה המומלצת להחייאה.

החוקרים ממליצים לצוותים הרפואיים להכיר את הנתונים בנושא. במידה ושיעורי ההישרדות באזור שלהם במקרים של דום לב מחוץ לכותלי בית החולים עם פרפור חדרים נמוכים מ-30%, אזי עליהם לעשות שינוי כלשהו בהמלצות ולשקול מעבר להחייאת CCR.

המעבר לעיסויי חזה בלבד נעשה היום בכל העולם  ומדינות רבות באסיה כבר אימצו גישה זו. ה-AHA (American Heart Association) עורך עתה שינוי בהמלצותיו לטובת גישה זו, אך האירופאים עדיין לא אימצו גישה זו.

באריזונה הוסף נדבך שלישי, עם המלצות שונות ואגרסיביות יותר כיצד לטפל בחולים אלו כאשר הם מגיעים לבית החולים. כעת בחולים המגיעים לבית החולים עם דופק לאחר החייאה אך עדיין בקומה, מומלץ על קירור מהיר ל-33 מעלות צלזיוס למשך 24 שעות ולאחר מכן העברה ליחידת הצנתורים. מרבית המקרים של דום לב במבוגרים נובעים מחסימה של עורק כלילי ועם פתיחתו חל שיפור במצב החולים.

J Am Coll Cardiol 2012

לידיעה ב-HeartWire