שיעורי השחיקה בקרב רופאים בארצות הברית גבוהים יותר משיעורי השחיקה של עובדים במקצועות אחרים בארצות הברית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Internal Medicine.

מסקר ארצי שכלל למעלה מ-7,000 רופאים בארצות הברית עלה כי קרוב למחצית מהרופאים דיווחו על לפחות תסמין אחד המתאים לשחיקה. נתונים אלו מעידים כי המקור לבעיה הינו במערכת הטיפול והסביבה ולא במאפיינים האישיים של אנשים המועדים לשחיקה.

למרות שפורסמו נתונים רבים בנושא שחיקה של רופאים, החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם לא נערך מחקר ארצי עד כה להערכת שיעורי השחיקה בקרב רופאים בארצות הברית, או להערכת ההבדלים בשחיקה לפי התמחויות. כמו כן, מעולם לא נערכה השוואה בין שיעורי השחיקה בקרב רופאים בארצות הברית ובין אלו העובדים במקצועות אחרים.

החוקרים השוו את התשובות של 7288 רופאים אל מול מדגם של 3442 מבוגרים עובדים באוכלוסייה הכללית.

כפי שנקבע לפי מדד Maslach Burnout Inventory, ב-37.9% מהרופאים שנשאלו היו סימנים לתשישות נפשית רבה וב-29.4% היו עדויות לדה-פרסונליזציה משמעותית. בנוסף, 12.4% מהנשאלים דיווחו על תחושת הגשמה עצמית נמוכה.

משילוב הנתונים עולה כי ב-45.8% מהרופאים זוהה לפחות תסמין אחד האופייני לשחיקה, על-פי מדדי תשישות נפשית, או מדדי דה-פרסונליזציה. למעלה מ-6,000 מבין הרופאים שנשאלו הושוו אל מול 3442 ביקורות שעבדו במקצועות אחרים בארצות הברית.

ממדדי השחיקה עולה כי ברופאים תועדה שכיחות גבוהה יותר של סימני תשישות נפשית, בהשוואה לביקורות באוכלוסיה הכללית (32.1% לעומת 23.5%), כמו גם דה-פרסונליזציה (19.4% לעומת 15%) ושחיקה כוללת (37.9% לעומת 27.8%, p<0.001).

החוקרים זיהו גם הבדלים משמעותיים בשחיקה בין התמחויות שונות.

שיעורי השחיקה הגבוהים ביותר זוהו בקרב רופאים בקו הטיפול הראשון, כולל רפואת משפחה, רפואה פנימית ורפואה דחופה. השיעורים הנמוכים ביותר תועדו בקרב פתולוגים, רופאי עור, רופאי ילדים ואלו שעסקו ברפואה מונעת.

הבדלים בין התמחויות תועדו גם בכל הנוגע לשביעות הרצון מהאיזון בין העבודה והחיים הפרטיים. שוב, באלו שעסקו ברפואת עור, רפואת ילדים ורפואה מונעת תועדה שביעות הרצון הגבוהה ביותר ממאזן זה, בעוד שאלו שעסקו בכירורגיה כללית, תתי התמחויות של כירורגיה כללית ומיילדות/גניקולוגיה תוארה שביעות הרצון הנמוכה ביותר.

חוסר שביעות רצון מהמאזן בין העבודה והחיים הפרטיים היה מעט גבוה יותר בקרב רופאות בהשוואה לרופאים, אך היה דומה בגברים ובנשים בקבוצת הביקורת. בניגוע למקצועות אחרים, בהם רמת ההשכלה והרמה המקצועית הפחיתו את הסיכון לשחיקה, במקצועות הרפואה, נרשמה מגמה הפוכה.

מניתוח רב-משתנים עלה קשר בין מספר שעות העבודה השבועיות ובין סבירות גבוהה יותר לשחיקה, בעוד שגיל מתקדם ונישואים לוו בסיכון מופחת.

מנתוני הסקר עולה כי על רופאים להקפיד על דרכים המפחיתים את הסיכון לשחיקה וסיבוכיה, כולל שימוש בסמים ואלכוהול, פרישה מוקדמת, טעויות רפואיות, רשלנות רפואית וכן הלאה. לכן, על הרופאים לטפל בעצמם ולהתייחס לצרכים הבריאותיים שלהם, בעיקר אלו העוסקים בתחומים בהם שחיקה ודחק נפוצים.

Arch Intern Med. Published online August 20, 2012

לידיעה במדסקייפ