משני מחקרים חדשים שהוצגו בכנס Arteriosclerosis, Thrombosis and Vascular Biology עולה כי מנה חד-פעמית של Niacin בשחרור-ממושך במינון 1-2 גרם, מצמצמת את הירידה ברמות HDL המופיעה לאחר ארוחה עתירת שומנים בחולים שלא קיבלו את הטיפול התרופתי.
במהלך הכנס הציגו החוקרים תוצאות משני מחקרים. הראשון היה מחקר חתך פרמקודינאמי שהשווה בין ניאצין בשחרור-ממושך במינון 1 גרם עם העמסת שומן ללא ניאצין. סה”כ בוצעו 304 העמסות שומן ב-152 משתתפים.
במחקר זה, כצפוי, רמות HDL ירדו לאחר העמסת שומן בלבד, עם IAUC (Incremental Area Under the Curve) של 71.9mg/dLh-. מתן ניאצין במינון של גרם אחד הפחית את הירידה הנ”ל בערכי HDL ל-32.5mg/dLh– – הבדל של 55% (p<0.00001). הם מסבירים כי לא רק שטיפול בניאצין הפחית את התגובה הנ”ל, אלא גם הביא לעליה ראשונית בערכי Apolipoprotein A1.
המחקר השני היה מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו ואקראי, שהשווה בין ניאצין בשחרור-ממושך במינון של שני גרם ובין פלסבו. החוקרים תיארו את המשתתפים כבריאים מאוד. במקרים אלו בוצעה העמסת שומן פומית. לאחר שבוע ללא טיפול בתרופה, ניאצין בשחרור ממושך במינון של 2 גרם נמצא יעיל עוד יותר בהפחתת הירידה בערכי HDL. מדד IAUC עם פלסבו עמד על 19.0 mg/dLh– ועם ניאצין עמד על 2.1mg/dLh– – הבדל של 89% (p=0.047).
בחולים אלו, פעילות CETP הייתה נמוכה יותר עם ניאצין, עדות לכך שישנה השפעה ברורה של ניאצין על עיכוב CETP בבני אדם. רמות ANGPTL3 עלו עם טיפול בניאצין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות אלו עולה כי לניאצין השפעות פרמקודינאמיות שלא נבחנו באופן מספק. ייתכן ומשטרי הטיפול המקובלים כיום אינם מנצלים את היתרון של הוספת מנגנון פעולה נוסף בדמות ניאצין בשחרור ממושך.
Arteriosclerosis, Thrombosis and Vascular Biology
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!