גנטיקה

האם קיימת אינטראקציה בין מעכבי טסיות ותרופות ממשפחת PPI המעלה את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים? (Circulation)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Circulation כותבים מומחים כי אין צורך להימנע ממתן תרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitor) בחולים המטופלים במעכבי טסיות מסוג Clopidogrel או Ticagrelor.

מניתוח של נתוני מחקר PLATO, בו נערכה השוואה בין שתי התרופות הנוגדות את פעילות הטסיות, עליה בשיעור האירועים הקרדיווסקולאריים נקשרה עם המצב הבסיסי ולא לאינטראקציה עם תרופות ממשפחת PPI.

לדברי הכותבים, הממצאים מהווים תזכורת טובה לרופאים כי תמיד יש לנקוט משנה זהירות בפרשנות הניתנת למחקרים תצפיתיים, המתארים קשר בין טיפול (במקרה זה, שילוב תרופות ממשפחת PPI עם Clopidogrel) ובין התוצאות (במקרה זה תמותה קרדיווסקולארית/אוטם לבבי/שבץ מוחי לאחר שנה אחת) ולא לקפוץ מיד למסקנה כי מדובר בקשר סיבה-תוצאה.

במחקר PLATO, חולים עם תסמונת כלילית חדה חולקו באקראי לטיפול ב-Clopidogrel או Ticagrelor. PPI או תרופות אחרות לדיכוי חומצה , דוגמת חסמי קולטני H2, שימשו בהתאם לשיקול הדעת של הרופא המטפל. לפי הדיווחים, Ticagrelor הפחית את שיעור יעד הסיום העיקרי, שהוגדר כתמותה מסיבות וסקולאריות, אוטם לבבי או שבץ מוחי, ללא עליה בשיעור אירועי דמם מג’ורי.

במחר הנוכחי בחנו החוקרים את ההשפעות של PPI בקרב כ-6,500 משתתפים שקיבלו את הטיפול וכ-12,000 משתתפים שלא קיבלו טיפול זה.

Ticagrelor הינו מעכב P2Y12 ללא אינטראקציה ידועה עם PPI. מצד שני, חלק מה-PPI, בעיקר Omeprazole, עשויים לעכב את איזואנזים CYP2C19, ולכן משפיעים על ההמרה של קלופידוגרל למטבוליט הפעיל שלו.

עם חציון מעקב של כשנה אחת, הסיכון ליעד הסיום העיקרי היה גבוה יותר משמעותית עם Clopidogrel (יחס סיכון של 1.2) ו-Ticagrelor (יחס סיכון של 1.24). עם זאת, הסיכון עלה במידה דומה בחולים שנטלו טיפולים אחרים למערכת העיכול.

לכן, בבסיס הקשר בין טיפול ב-PPI ובין סיבוכים עמדה העובדה כי שימוש ב-PPI הינו סמן לסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, ולא תוצאה של הטיפול. השימוש ב-PPI לווה גם בשיעור מוגבר של דימומים מג’וריים הן בקבוצת המטופלים ב-Clopidogrel והן בקרב מטופלים ב-Ticagrelor.

במידה ו-PPI היו משפיעים על המטבוליזם של Clopidogrel ו-Ticagrelor עם הפחתת יעילות הטיפול והגדלת הסיכון לאירועים איסכמיים, אזי היינו מצפים למצוא גם עליה בשיעור הדימומים. מנגד, אם השימוש ב-PPI פשוט מזהה את החולים המצויים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, אזי לא מפתיע כי חולים אלו גם בסיכון גבוה יותר לדימומים מג’וריים.

למעשה, חולים שנטלו PPI בתחילת המחקר היו בסיכון גבוה יותר, בהשוואה לאלו שלא נטלו PPI. הם היו מבוגרים יותר, עם יותר מחלות רקע וסיכון גבוה יותר לתמותה. לפיכך, העלייה בשיעור האירועים הקרדיווסקולאריים בחולים שטופלו ב-PPI מוסבר בעיקר עקב הבדל במאפיינים הבסיסיים של החולים.

Circulation 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה