גנטיקה

תוצאות מבטיחות לתרופה חדשה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Arthritis Rheum)

ממחקר משלב II, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatism, עולות תוצאות מבטיחות לתרופה חדשה, MDX-1100, בטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, ללא תגובה טובה לטיפול במתוטרקסט.

לאחר 85 ימי טיפול בתרופה, שיעורי תגובה לפי קריטריוני ACR20 (American College of Rheumatology) היו גבוהים יותר משמעותית בקרב מטופלים ב-MDX-1100, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (54% לעומת 17%, p=0.002).

הממצאים עולים בקנה אחד עם תוצאות הטיפול הניסיוני ב-Tofacitinib, מטעם חברת פייזר.

החוקרים מסבירים כי MDX-1100 הוא נוגדן חד-שבטי המכוון כנגד IFN-Gamma Inducible Protein (IP-10), כימוקין המעורב במספר תהליכים פרו-דלקתיים. בבעלי חולים עם דלקת מפרקים זוהה ביטוי יתר של המולקולה.

מחקר בשלב I במתנדבים בריאים וחולים עם Ulcerative Colitis מצא כי הטיפול ב- MDX-1100 נסבל היטב, עם מחצית חיים של עשרה ימים.

במטרה להמשיך ולבחון את הנושא, החוקרים ערכו את המחקר בשלב II, שכלל 70 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה, תחת מינון יציב של מתוטרקסט, בטווח של 10-25 מ”ג בשבוע.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול תוך-ורידי ב-MDX-1100 במינון 10 מ”ג לק”ג, או פלסבו, אחת לשבועיים, עם סך כולל של שישה מחזורי טיפול. הטיפול האחרון ניתן ביום 71.

מניתוח הנתונים עולה כי הבדלים משמעותיים בשיעורי התגובה לפי קריטריוני ACR20 זוהו לאחר 43 ימים. עם זאת, לאחר 85 ימים, לא נמצא הבדל בין הקבוצות בשיעורי התגובה לפי קריטריוני ACR50 ו-ACR70.

בסה”כ, 51% מהחולים שטופלו ב-MDX-1100 ו-30% ממטופלי פלסבו פיתחו תופעת לוואי אחת, לכל הפחות. ההבדל היה בעיקר עקב אירועים סביב העירוי עם טיפול ב-MDX-1100.

תגובות בדרגה 3 לעירוי כללו ברונכוספאזם ונזלת אלרגית בקבוצת הטיפול ב-MDX-1100, אך כל התופעות האחרות בקבוצה זו היו קלות עד בינוניות, ואל הובילו להפסקת הטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מדובר בטיפול בטוח, המלווה בתגובה קלינית מתונה אך מובהקת סטטיסטית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה, תחת טיפול במתוטרקסט.

Arthritis Rheum 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammopharamcology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן Adalimumab (יומירה) והן Infliximab (רמסימה) הדגימו פרופיל בטיחות חיובי ויעילות משמעותית עם עדות לתגובה מעבדתית בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Infliximab ו-Adalimumab משמשים לעיתים קרובות לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. […]

  • מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of the Medical Sciences עולה כי רמות גבוהות של חומצה אורית בדם עשויות להפחית את הסיכון להיארעות סרטן שד בנשים, רמז להשפעה מגנה של חומצה אורית בדם מפני המחלה הממארת בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תתכן מעורבות של רמות חומצה אורית בדם בהתפתחות ממאירות בשל עיכוב עקה חמצונית, […]

  • נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    אנשי צוות רפואי באיחוד האירופי קיבלו הודעה המזהירה מפני סיכון לתגובות אנפילקטיות בחולים עם טרשת נפוצה המטופלים ב- Glatiramer Acetate(קופקסון), כאשר תגובות אלו עלולות להופיע גם שני לאחר התחלת הטיפול התרופתי. המומחים מסבירים כי Glatiramer Acetate הינו טיפול תרופתי לטרשת נפוצה התקפית, הניתן בצורת זריקה. התרופה משמשת לטיפול בטרשת נפוצה מזה למעלה משני עשורים עם […]

  • מה המשמעות של דחיית ה-MDMA על ידי ה-FDA לגבי עתיד התרופות הפסיכדליות? (Pharmacy Times)

    מה המשמעות של דחיית ה-MDMA על ידי ה-FDA לגבי עתיד התרופות הפסיכדליות? (Pharmacy Times)

    כתבה חדשה שפורסמה ב- Pharmacy Times דנה בדחיית הטיפול ב- MDMA בהפרעת דחק פוסט-טראומטית על ידי ועדת ייעוץ עצמאית של ה-FDA והשלכותיה על המחקר וההערכה של תרופות פסיכדליות. יהונתן ניסן משתף את הכתבה בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • שכיחות גבוהה של גאוט בחולים לאחר השתלת לב או ריאה (Front Transplant)

    שכיחות גבוהה של גאוט בחולים לאחר השתלת לב או ריאה (Front Transplant)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Transplantation עולה כי גאוט נפוץ מאוד בחולים לאחר השתלת לב ו/או ריאות, כאשר אבחנה קודמת של גאוט טרם ההשתלה מנבאת התפתחות מחלה תסמינית לאחר ההשתלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גאוט עשוי להתפתח לאחר השתלת איבר סולידי עם השלכות משמעותיות על בריאות החולים. בהעדר מידע אודות שיעורי […]

  • מזון אולטרה-מעובד מעלה את הסיכון ללופוס בנשים (Arthritis Care & Research)

    מזון אולטרה-מעובד מעלה את הסיכון ללופוס בנשים (Arthritis Care & Research)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מעלה ביותר מ-50% את הסיכון לאבחנה של לופוס בנשים, עם סיכון גבוה כפליים באלו עם נוגדנים כנגד דנ”א סליל כפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 204,175 נשים ממחקר Nurses’ Health Study בין השנים 1984-2016. המשתתפים השלימו שאלוני […]

  • האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    בקרב חולים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד עיכוב מתון בלבד בהתרוקנות קיבה של מזון מוצק ולא תועד כל עיכוב משמעותי בהתרוקנות נוזלים, בהשוואה לאלו שקיבלו פלסבו, עדות לכך שייתכן ואין צורך בהפסקת הטיפול בתרופות אלו לפני התערבות ניתוחית, כך כותבים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה