במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry דנים הכותבים בשאלה האם ALS הינה מחלה אחת, או שמא מדובר בתסמונת לה מאפיינים קליניים, פתוגניים ופרוגנוסטים שונים.

במאמרים מדעיים בנושאי גנטיקה, פתוגנזה, מודלים של בעלי-חיים ומחקרים להערכת אפשרויות טיפול חדשות או ביומרקרים ל-ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis), מתארים לרוב את המחלה כתהליך מתקדם המערב את הנוירונים המוטורים העליונים והתחתונים ומוביל לחולשת שרירים ותמותה בשל כשל נשימתי, בתוך כשלוש שנים מהופעת התסמינים. עם זאת, במחקרים קליניים ישנה עדות לשונות רבה בביטויים הקליניים (מיקום הופעה, הישרדות, מעורבות נוירונים מוטוריים עליונים או תחתונים) של המחלה. בנוסף, ישנה עדות למספר מנגנונים שונים להם חלק בהתקדמות המחלה.

אחד הפערים החשובים בהבנת הפתופיזיולוגיה של ALS נוגע לשאלה אם נוירונים מוטורים מתים עקב אינטראקציה מורכבת בין מספר גורמים או בשל אבנורמליות ייחודית, שטרם זוהתה. במילים אחרות, האם ALS הינה מחלה, או, בדומה לפולנוירופתיה, רק פנוטיפ של מספר גדול יותר של מחלות עם גורמים רבים?

מסלולים פתוגניים ספציפיים הינם תחום מחקר פעיל בנושא ALS. בבני אדם, המנגנונים בבסיס הופעת והתקדמות ALS מושפעים ככל הנראה גם מגורמים גנטיים וסביבתיים. במאמר מאת Chio ושותפיו, תיארו החוקרים מדגם ייחודי שכלל את כל מקרי ALS בשני אזורים באיטליה בין השנים 1995-2004, להגדרת האפידמיולוגיה והתוצאות של פנוטיפים שונים של ALS, באופן זה נמנעו החוקרים מהטיית הפניה וייצוג-יתר של חולים עם פרוגנוזה טובה יותר כפי שנפוץ במחקרים המבוססים על בתי חולים. למעלה מ-1300 חולים אובחנו בהתאם לשמונת הפנוטיפים המוגדרים של ALS:  Classic, Bulbar,  Flail Arm, Flail Leg, Pyramidal, Respiratory, PLMN (Pure Lower Motor Neuron) ו-PUMN (Pure Upper Motor Neuron).

חשיבות הממצאים נוגעת להבחנה בין מאפיינים קליניים, דמוגרפים ופרוגנוסטים של שמונת הפנוטיפים. נראה כי השליטה הזכרית בחולי ALS קיימת רק בארבעה פנוטיפים (Classic, Flail Arm, Respiratory ו-PLMN ), גיל ההופעה היה צעיר יותר משמעותית בקרב חולים עם פנוטיפ Pyramidal, PLMN ו-PUMN, ומבוגר יותר באלו עם פנוטיפ Bulbar. התוצאות היו שונות, עם תוצאות הגרועות ביותר בחולים עם פנוטיפ Respiratory והטובות ביותר באלו עם פנוטיפ PUMN.

אין מרפא ל-ALS. Riluzole הינה התרופה היעילה היחידה המביאה להארכת זמן ההישרדות הממוצע ב-3-6 חודשים. מחקרים רבים לא הדגימו תועלת. העדר טיפולים יעילים עשויה להעיד על מורכבות והטרוגניות המחלה. המחקר של Chio, שהוזכר לעיל, מדגים כיצד לפנוטיפים שונים של ALS מאפיינים קליניים ופרוגנוסטים שונים, עם הבדלים בין מינים ובין גילאים שונים. האתגר יהיה לתרגם את ההבדלים בפנוטיפים למסלולים פתוגניים או ביומרקרים שונים.

J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2011;82(7):711 

לידיעה במדסקייפ