מומחים להשתלות טוענים במאמר שפורסם במהדורת ספטמבר של כתב העת Liver Transplantation כי שינויים בגישה הנוכחית להקצאת תרומת כבד לכזו המתמקדת בחולים בסיכון הגבוה ביותר לתמותה, תסייע בהפחתת מקרי התמותה בזמן המתנה להשתלת כבד.
החוקרים כותבים כי כיום מתבססים על מדד MELD (Model for Endstage Liver Disease), משך זמן ההמתנה ואלגוריתם מקומי-אזורי בחולים בארצות הברית עם מחלת כבד סופנית, מסכנת-חיים, הזקוקים להשתלת כבד.
במאמר מסבירים החוקרים כי מרבית מקרי התמותה בזמן המתנה הינם בחולים עם מדדי MELD נמוכים, המהווים חלק גדול מהחולים ברשימות אלו. עם זאת, לא ניתן לצפות את הסיכון הפרטני לתמותה, ולא ניתן למנוע את המספר הגדול של מקרי תמותה בזמן המתנה להשתלת כבד ע”י הקצאת איברים.
בנוסף, החוקרים מציעים מעבר ממודל אזורי (Share 15) למודל ארצי (National 15) שיביא לזמינות תרומות כבד לחולים ברשימות המתנה עם מדדי MELD של 15 ברמה אזורית, ואז ברמה הארצית, לפני מועמדים עם מדדי MELD נמוכים יותר ברמה המקומית.
החוקרים מציעים אלגוריתם המשלב 15 מדיניות שיתוף ארצי והמשטר המקובל (דוגמת מדד MELD של 35, 32 או 29) עם סף שיתוף שיפחית את מספר מקרי התמותה בזמן המתנה, וכמות השיתוף הנוסף הקטנה ביותר וצמצום המרחק להעברת איברים.
המומחים מאמינים כי לכל שינוי בגישה להקצאת תרומות איברים תהיה השפעה ניכרת על בריאות הציבור. כל מערכת האחראית להקצאת איברים מאזורים עם צרכים נמוכים לאזורים עם צורך רב, לא תוכל לרצות את כל הנוגעים בדבר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!