חוקרים מאוסטרליה מדווחים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics, כי טיפול בן שישה חודשים ב- Propranolol מביא להקטנת הגודל וההרמה של המנגיומות, כמו גם שינוי בצבע שלהן.
לדברי החוקרים, מספר סדרות מקרים הדגימו שינוי דרמטי בהמנגיומות בתינוקות לאחר טיפול ב- Propranolol. בפועל, רופאים רבים בוחרים ב- Propranolol כטיפול קו-ראשון במקרים אלו.
מדגם המחקר הנוכחי כלל 40 ילדים, בגילאי 11 שבועות ועד ארבע שנים, עם המנגיומות באתרים שעלולים לגרום לעיוותים. הילדים חולקו באקראי לטיפול פומי ב- Propranolol במינון 2 מ”ג לק”ג ליום, או פלסבו, למשך 24 שבועות.
החוקרים העריכו תגובה לטיפול על-בסיס הערכת נפח ההמנגיומה כל ארבעה שבועות, וצילומים להערכת הצבע וההרמה של ההמנגיומות, לאחר 12 ו-24 שבועות. לאחר ארבעה שבועות, גדילת ההמנגיומות עצרה בפתאומיות בכל המטופלים ב- Propranolol.
לאחר מכן, הנפח הממוצע ירד בקביעות בקבוצת המטופלים ב- Propranolol, לעומת עליה התחלתית ולאחר מכן ירידה בקבוצת הפלסבו. לאחר 24 שבועות, הנפח קטן ב-60% בהשוואה למצב בתחילת המחקר, בקרב המטופלים ב- Propranolol, בהשוואה ל-14% בקבוצת הפלסבו (p=0.01).
אודם והרמה ירדו יותר משמעותית בקבוצת המטופלים ב- Propranolol. לאחר 24 שבועות, האודם נעלם ב-23.5% מהילדים שטופלו ב- Propranolol, אך באף אחד מהמטופלים בפלסבו. בנקודה זו, ב-11.8% ו-35.7% בשתי הקבוצות, בהתאמה, לנגעים עדיין היו צבע משמעותי.
במהלך המחקר, החוקרים ניטרו בקפדנות את לחץ הדם, קצב הלב ורמות הסוכר בדם, אך לא תועדו אירועים של תת לחץ דם, ברדיקרדיה או היפוגליקמיה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות ההטרוגניות של המשתתפים במחקר וגודל המדגם הקטן, המובהקות הסטטיסטית של הנתונים מספיקה בכדי להצדיק מתן Propranolol כטיפול קו-ראשון בתינוקות עם המנגיומות מסובכות, או כאלו שעלולות לגרום לעיוותים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!