גנטיקה

גישה לא-פולשנית להערכת תגובת סרטן ריאות לטיפול ב-Erlotinib (מתוך 14th World Conference on Lung Cancer)

במסגרת הרצאה שניתנה במהלך הכנס העולמי השנתי ה-14 אודות סרטן ריאות, דווח על גישה חדשה ולא-פולשנית לקבוע אם גידולים ריאתיים כוללים מוטאציות EGFR, ולכן צפויים להגיב לטיפול ב- Erlotinib.

מעכבי EGFR, דוגמת Erlotinib (טרסבה), נחשבים כיום לטיפול הטוב ביותר לחולים עם גידולים מסוג NSCLC (Nonsmall Cell Lung Cancer) עם מוטאציות EGFR. במטרה לקבוע אם לחולים מוטאציות מסוג זה, יש לערוך בדיקות של רקמת הגידול, שעשויות לארוך ימים. בנוסף, לא קל להשיג דגימה של רקמת הגידול.

השיטה החדשה עליה דווח כוללת בדיקת PET (Positron Emission Tomography) באמצעות Erlotinib מסומן (11C Erlotinib), האורכת מספר שעות.

מדגם המחקר כלל 10 חולים עם NSCLC, כאשר 5 מהם היו חיוביים למוטאציות EGFR וחמישה ללא המוטאציות הללו, כפי שנקבע לפי בדיקת ריצוף DNA של רקמת הגידול.

כל המשתתפים עברו בדיקת CT במינון נמוך, ולאחריה סריקת PET עם מים מסומנים להערכת הפרפוזיה לגידול. לאחר מכן, נערכה בדיקה עם Erlotinib מסומן, וכך העריכו החוקרים את הקליטה של החומר המסומן לגידול.

בחולים עם מוטאציות EGFR נרשמה קליטה מוגברת משמעותית של Erlotinib מסומן, בהשוואה לחולים ללא מוטאציות אלו; מהסריקה עם מים עולה כי ההבדל לא נבע מהבדלים בפרפוזיה לגידול.

בנוסף, הקליטה המוגברת של החומר המסומן עמדה בקורלציה עם תגובת הגידול בגידולים אחרים; רק גידולים עם קליטה מוגברת הגיבו לטיפול.

החוקרים מדווחים כי בחולים עם מוטאציות הפעלה של EGFR תועדה גם קליטה מוגברת של החומר המסומן, והם היו רגישים יותר לטיפול ב- Erlotinib, בהשוואה לאלו ללא מוטאציות אלו. מדובר בטכניקה חדשה, המציעה דרך לא-פולשנית לזהות חולים עם NSCLC העשויים ליהנות מהשפעות הטיפול במעכבי EGFR.

חשיבות הכלים הללו נובעת מכך שישנם חולים בהם קשה להשיג דגימת רקמה. 

מתוך 14th World Conference on Lung Cancer

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה