ההנחיות הנוכחיות לבדיקות ממוגרפיה מבוססות על גיל הנבדקת בלבד, אך מחקר חדש מציע גישה חדשה, לפיה יש להתאים את בדיקות הממוגרפיה באופן אישי, על-פי גורמים אחרים, בהם גיל, צפיפות השד, היסטוריה משפחתית של סרטן שד והעדפות וערכי המטופלת.

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine והם קוראים תיגר על ההנחיות הנוכחיות מטעם קבוצות דוגמת American Cancer Society ו-US Preventive Services Task Force, הממליצות על בדיקות ממוגרפיה על-פי גיל בלבד.

מנתוני ממאגר Breast Cancer Surveillance Consortium, שכללו מידע אודות 8,374,024 בדיקות ממוגרפיה, 86,700 מקרים של סרטן שד, ולמעלה מ-2,300,000 נשים, לא עלה כל הבדל בין בדיקות סקר אחת לשנה או אחת לשנתיים.

תועד הבדל גדול בין נשים שלא עברו כלל בדיקות סקר ואלו שעברו בדיקות סקר אחת לשלוש שנים. עם בדיקות סקר אחת לשנתיים, תועד שיפור נוסף בזיהוי גידולים ממוקמים; עם בדיקות סקר שנתיות, לא חל שיפור אמיתי.

המומחים פיתחו מודל להשוואת העלויות במהלך החיים והתועלת הבריאותית בנשים שעברו בדיקות ממוגרפיה כל שנה, כל שנתיים, כל 3-4 שנים, או אלו שלא עברו כלל בדיקות ממוגרפיה. המדגם כלל נשים מארצות הברית, בגילאי 40-49, 50-59, 60-69 ו-70-79שנים, לאחר בדיקת ממוגרפיה ראשונית בגיל 40 וצפיפות שד בקטגוריה 1-4 (לפי קטגורית BI-RADS).

לצורך המודל, החוקרים התבססו על נתוני SEER (Surveillance, Epidemiology, and End Results).

ההנחה הבסיסית הייתה כי כל הנשים היו בריאות בתחילה, אך בסופו של דבר סווגו לאחת משש קטגוריות: נותרו בריאות, פיתחו DCIS (Ductal Carcinoma In Situ), פיתחו סרטן שד פולשני מקומי, פיתחו סרטן שד פולשני אזורי, פיתחו סרטן שד פולשני מרוחק, או מתו עקב סרטן שד פולשני או מסיבות אחרות.

עבור כל תרחיש, החוקרים חישבו את מספר הנשים שיש לסקור במהלך עשר שנים, במטרה למנוע מקרה תמותה אחד עקב סרטן שד. הם גם העריכו את העלויות של בדיקות ממוגרפיה עבור כל QALY (Quality-Adjusted Life-Year) נוסף.

מתוצאות המחקר עולה כי בדיקות ממוגרפיה שנתיות אינן משתלמות מבחינת עלות-תועלת באף אחת מהקבוצות, ללא קשר לגיל או צפיפות שד. בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים נמצאה משתלמת מבחינת עלות-תועלת לנשים בגילאי 40-79 שנים עם קטגוריית BI-RADS של 3-4 להערכת צפיפות השד, או בנשים בגילאי 50-69 שנים עם צפיפות בדרגה 2.

הבדיקה השתלמה גם בנשים בגילאי 60-79 שנים עם צפיפות שד בקטגוריה 1 וסיפור משפחתי של סרטן שד או ביופסיה קודמת מהשד, ובכל הנשים בגילאי 40-79 שנים עם סיפור משפחתי של סרטן שד וביופסיה קודמת מהשד, ללא תלות בצפיפות השד.

החוקרים זיהו דפוס דומה כאשר העריכו את התועלת של בדיקות ממוגרפיה בלבד. יש לסקור כמות נשים קטנה יותר למניעת מקרה תמותה אחד עקב סרטן שד, עם התקדמות הגיל או צפיפות השד. כאשר בדיקת ממוגרפיה בוצעה אחת לשנתיים, במקום אחת ל-3-4 שנים במשך 10 שנים, היה צורך לסקור 2041 נשים בגילאי 60-69 שנים עם צפיפות שד בקטגוריה 4, על-מנת למנוע מקרה תמותה אחד עקב סרטן שד, זאת בהשוואה ל-12,195 נשים בגילאי 40-49 שנים עם צפיפות שד בקטגוריה 2.

החוקרים מסכמים וכותבים כי נשים יכולות לבחור לעבור בדיקות ממוגרפיה כאשר הן מגיעות לגיל 40; אלו עם צפיפות שד נמוכה או ממוצעת וללא גורמי סיכון אחרים, יכולות לבחור לחזור על בדיקת הסקר בגיל 50. בשלב זה יש להתחיל בבדיקות סקר תקופתיות. כמו כן, בניגוד להנחיות הנוכחיות, בנשים בגילאי 50-79 שנים עם צפיפות שד נמוכה וללא גורמי סיכון אחרים לסרטן שד, ניתן לשקול עריכת בדיקות סקר לעיתים פחות תכופות מאשר אחת לשנתיים.

בנשים בגילאי 40-49 שנים עם צפיפות שד גבוהה יחסית או גורמי סיכון נוספים לסרטן שד, בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים משתלמת מבחינת מאזן עלות-תועלת. בהחלטה על התחלת תכנית בדיקות סקר ומרווח הזמן האופטימאלי בין הבדיקות יש לקחת בחשבון גורמים אחרים, דוגמת ההשפעה הרגשית האפשרית של ממוגרפיה.

Ann Intern Med. 2011;155:10-20

לידיעה במדסקייפ