מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-53 של ה-American Headache Society (AHS) עולה כי מיגרנה כרונית מופיעה בכ-1% מהאוכלוסיה האמריקאית, וכי הימצאותה היא הגבוהה ביותר בקרב נשים, אנשים ממוצא אפרו-אמריקני, אנשים בגיל העמידה ואלו החיים בבתי אב עם רמת הכנסה נמוכה.

החוקרים העומדים מאחורי מחקר ה-American Migrane Prevalence and Prevention (AMPP) טוענים כי המדובר במחקר הגדול ביותר שנערך אי פעם בקרב אנשים הסובלים מכאבי ראש וממיגרנות. לדבריהם, מטרת המחקר הייתה לאפיין את ההימצאות של מיגרנה כרונית בארצות הברית ואת החולים הסובלים ממנה על פי קבוצות סוציודמוגרפיות וכן על פי הפגיעה התפקודית הקשורה בכאבי הראש.

במסגרת המחקר נשלחו שאלונים ל-120,000 בתי אב בארצות הברית בשנת 2004 במטרה להעריך את תכיפות כאבי הראש, תסמינים, מאפיינים סוציודמוגרפיים ופגיעה תפקודית הקשורה בכאבי הראש. עבור 162,756 נבדקים אשר השלימו את השאלונים, בגילאי 12 שנים ומעלה, הוערכו שיעורי ההימצאות (הכוללים ואלו המתוקננים סוציודמוגרפית) של מיגרנה כרונית, כפי שמוגדרת על פי ה-International Classification of Headache Disorders (בה הקריטריון הינו 15 ימים בחודש לכל הפחות בהם סובל הנבדק מכאבי ראש), וכן הוערכה הפגיעה התפקודית הקשורה בבריאות על פי ה-Migraine Disability Assessment Scale (MIDAS). התוצאות הושוו בנוסף לאלו של אנשים הסובלים ממיגרנות אפיזודיות.

החוקרים מדווחים כי ההימצאות הכוללת של מיגרנה באוכלוסיה שנבדקה עמדה על 11.8%, וכי ההימצאות של מיגרנה כרונית הייתה 0.91%. זו האחרונה הייתה גבוהה יותר בקרב נשים (1.29%) בהשוואה לגברים (0.48%), ובאלו בגילאי 40-49 שנים (1.9% בנשים ו-0.8% בגברים).

בנוסף, נמצא כי גיל ומין היו גורמים מנבאים בלתי תלויים גם למיגרנה כרונית לאחר תקנון. בהשוואה לאלו בגילאי 17-27 שנים, נמצא כי ההימצאות בבני 40-49 שנים הייתה 4.71% בנשים ו-3.31% בגברים.

השיעור של מיגרנה כרונית נמצא כקשור ביחס הפוך לרמת ההכנסה השנתית של בית האב, עם הימצאות של 2.6% בנשים ו-1.3% בגברים במשפחות בהן רמת ההכנסה השנתית נמוכה מ-22,500$, וזאת לעומת 0.5% ו-0.2% (בהתאמה) במשפחות בהן רמת ההכנסה השנתית עומדת על 90,000$ ומעלה.

ההימצאות של מיגרנה כרונית הייתה גבוהה יותר גם בקרב נבדקים ממוצא אפרו-אמריקני (1.7% בנשים ו-0.7% בגברים) בהשוואה ללבנים (1.2% ו-0.5%, בהתאמה), אם כי ממצא זה לא נותר לאחר תקנון למאפיינים סוציודמוגרפיים.

כמו כן, מדווחים החוקרים כי אנשים הסובלים ממיגרנה כרונית חווים דרגות חמורות משמעותית של פגיעה תפקודית הקשורה בכאבי הראש, עם הימצאות של ציון MIDAS דרגה IV של 38%, לעומת 9.5% בלבד בקרב אלו הסובלים ממיגרנות אפיזודיות.

החוקרים מזכירים כי מיגרנה כרונית מוגדרת כמיגרנה עם 15 ימים לפחות בחודש בהם נחווים כאבי ראש. על פי דו”ח שפורסם לאחרונה מטעם ה-Agency for Healthcare Research and Quality, מיגרנה הינה התסמין השכיח ביותר בקרב אנשים הפונים לחדר מיון בשל תלונות הקשורות בכאבי ראש. בנוסף, מיגרנות אחראיות לכשליש מכלל הביקורים ולשני שליש מסך האשפוזים (הקשורים בכאבי ראש) והביאו לעלות כספית בסך שעלה על 408 מיליון דולרים בשנת 2008.

הערכות קודמות של ההימצאות של מיגרנה כרונית על פי מחקרים בינלאומיים מבוססי-אוכלוסייה, אשר עשו שימוש בקריטריונים שונים להגדרתה, נעו בין 0.9% ל-5.1%. לדברי החוקרים, השיעור המוערך הנמוך יחסית שנמצא במחקרם זה, שבוצע באוכלוסיה אמריקאית, עשוי לנבוע מכך שההגדרה בה עשו שימוש הצריכה כאבי ראש חמורים בדיווח עצמי של הנבדק.

מומחה בתחום אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לדברים, טוען כי ממצאי המחקר הנוכחי עומדים בקנה אחד עם מה שמוכר מהניסיון הקליני. בנוסף, התוצאות תומכות לדבריו בעיקרון לפיו מיגרנה עלולה להפריע ליכולת להחזיק במשרה הקשורה בהכנסה גבוהה יותר או להמשיך להשכלה גבוהה.

המומחה מזכיר כי בטרם פורסם מחקרו הראשון של החוקר הראשי (שהיה מחקר גדול ומבוסס-אוכלוסיה בשנת 1992, השני פורסם בשנת 2001 והמחקר הנוכחי הינו השלישי במספר), סברו כי חולים הסובלים ממיגרנות היו אלו בעלי רמת השכלה גבוהה יותר ורמת תפקוד גבוהה יותר, ואולם ההיפך הוא שהתגלה. לדבריו, מיגרנה פועלת במידת מה בדומה לאפילפסיה, בכך שעלולה להפריע להשגת השכלה גבוהה ולשמירה על משרה הקשורה בהכנסה גבוהה.

לידיעה במדסקייפ