ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי ה-19 של International Society for Magnetic Resonance in Medicine עולה כי לטיפולים אנטי-אנגיוגניים המכוונים כנגד VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor) עדיפות על פני אלו המכוונים כנגד PKC (Protein Kinase C beta) כאשר ניתנים בשילוב עם טיפול כימי-קרינתי לחולים עם אבחנה חדשה של GBM (Glioblastoma Multiforme).
החוקרים התבססו על בדיקת DWI (Diffuse Weighted Imaging) להשוואת התגובה לטיפול בשלוש קבוצות חולים עם GBM שקיבלו טיפול קרינתי: אלו שטופלו ב-Temozolomide בלבד (31 חולים); חולים שטופלו ב- Temozolomideבשילוב עם טיפול נגד-VEGF (27 חולים) ואלו שטופלו בשילוב Temozolomide עם טיפול כנגד PKC (44 חולים).
כל המשתתפים לקחו חלק במחקרים בשלב 2 ועברו כריתה ניתוחית לפני התחלת טיפול כימי-קרינתי. בדיקת ההדמיה בוצעה לאחר הניתוח, אך לפני הטיפול הכימי-קרינתי, שוב באמצע הטיפול (לאחר חודש אחד) ובסיום לאחר הטיפול (לאחר חודשיים).
מהתוצאות עולים הבדלים משמעותיים בתגובת הגידול לטיפול בשני הטיפולים האנטי-אנגיוגניים.
הן בנגעים שעברו האדרה והן בנגעים שלא עברו האדרה, חציון הנפח האנטומי ירד משמעותית בחולים שטופלו בנוגדי VEGF, אך לא באלו שטופלו בנוגדי KPC או Temozolomide בלבד. ההבדל היה בולט במיוחד בנגעים שלא עברו האדרה, בין הסריקות שבוצעו באמצע הטיפול ולאחריו, כאשר בקבוצת החולים שטופלו בנוגדי KPC תועדה עליה של 36% בנפח, ובקבוצת המטופלים בנוגדי VEGF תועדה ירידה של 46%.
בעקבות הנתונים החוקרים קבעו כי טיפול בנוגדי VEGF עשוי להפחית את בצקת הגידול באופן יעיל יותר מטיפול בנוגדי KPC.
מתוך הכנס השנתי ה-19 של International Society for Magnetic Resonance in Medicine
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!