גנטיקה

מטה-אנליזה חדשה מדווחת על קשר בין סוכרת מסוג 1 ובין זיהום אנטרו-וירוס דמוי-צינון (מתוך BMJ)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממטה-אנליזה חדשה אשר פורסמה בגיליון פברואר של ירחון British Medical Journal (BMJ) עולה כי סוכרת מסוג 1 קשורה בסיכון מוגבר כמעט פי 10 להתפתחות זיהום אנטרו-וירוס דמוי-צינון.

סבורים כי סוכרת מסוג 1 נובעת מיחסי גומלין מורכבים בין פרה-דיספוזיציה גנטית, מערכת החיסון וגורמים סביבתיים, מסבירים החוקרים. לדבריהם, מחקרים פרוספקטיביים הראו בנוסף כי ישנם זיהומי אנטרו-וירוס רבים יותר בקרב ילדים אשר פיתחו islet autoantibodies או סוכרת משנית, או שניהם גם יחד. כמו כן, דווח על קשר זמנים בין הזיהום ובין התגובה האוטואימונית. עם זאת, הקשר בין זיהום אנטרו-וירוס ובין סוכרת לא היה עקבי בין כל המחקרים שנבחנו, והנושא עודנו תחת ויכוח.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין זיהום פעיל של אנטרו-וירוס המאובחן באמצעות בדיקות מולקולאריות, ובין התפתחות תגובה אוטואימונית או סוכרת מסוג 1. החוקרים ביצעו חיפוש מקיף בספרות המקצועית אחר מחקרים מתאימים ללא הגבלת שפה. קריטריוני ההכללה של המחקרים כללו מבנה של מחקר עוקבה או מחקר מקרה-ביקורת בהם נמדד RNA אנטרו-וירוס או רמות חלבון נגיפי בדם, צואה או דגימות רקמה בקרב חולים עם טרום-סוכרת וסוכרת. בנוסף, נדרש די כוח סטטיסטי בכדי שניתן יהיה לחשב את יחס הסיכויים (Odds ratio, OR) ואת רווח בר הסמך.

אותרו 24 מחקרים ושני תקצירים אשר ענו לקריטריוני ההכללה: כולם היו מחקרי מקרה-ביקורת עם סך של 4,448 משתתפים. עם זאת, שונות ניכרת בין מבני המחקרים הביאה להטרוגניות סטטיסטית משמעותית. אוטואימוניות הקשורה בסוכרת וסוכרת מסוג 1 נחשבו כשני תוצאים נפרדים. החוקרים מצאו כי זיהום באנטרו-וירוס היה קשור בצורה מובהקת לאוטואימוניות הקשורה בסוכרת מסוג 1 (OR, 3.7; 95% CI = 2.1-6.8) ולסוכרת קלינית מסוג 1 (OR, 9.8; 95% CI = 5.5-17.4).

החוקרים מסבירים כי נצפה קשר משמעותי קלינית בין זיהום באנטרו-וירוס, המאובחן באמצעים מולקולאריים, ובין אוטואימוניות או סוכרת מסוג 1. לדבריהם, יש צורך בעריכת מחקרים פרוספקטיביים גדולים בכדי שניתן יהיה לבסס קשר זמנים בין אלו.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מציינים החוקרים את מבנהו כמטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים, דבר המונע מהם להסיק מסקנות ביחס לסיבתיות הקשר, את העובדה כי חלק הארי מהעבודות בוצעו במדינות אירופה, את ההטרוגניות הרבה במבנה המחקרים ובשיטות בהם נעשה שימוש, וכן את האפשרות של ערפלנים שלא זכו להתייחסות. בנוסף, מזכירים החוקרים כי לפריימרים ששימשו ל-Enterovirus PCR היו רגישות וסגוליות שונות, וכי לא בכל המחקרים דווח על התיקוף והמגבלות של שיטת ה-PCR בה נעזרו.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לדברים, מציינים מומחים בתחום כי סוכרת מסוג 1 וזיהום באנטרו-וירוס הינם קשורים זה בזה בבירור, אולם לדבריהם המנגנון העומד בבסיס קשר זה עדיין אינו ברור. המומחים מסבירים כי הקשר מערב ככל הנראה יחסי גומלין בין נגיפים, תאי בטא של הלבלב, מערכת החיסון והגנוטיפ של החולה הפרטני. הם מסכימים עם החוקרים כי יש צורך בהמשך המחקר בתחום בכדי שניתן יהיה לבאר קשר זה ולבסס את המנגנונים הפתוגנטיים המעורבים. בנוסף, הם טוענים כי יתכן והקשר בין אנטרו-וירוסים ובין סוכרת מסוג 1 יביא לאפשרות של פיתוח אסטרטגיות טיפול ומניעה חדשות.

BMJ. 2011;342:d35

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה