גנטיקה

בדיקה אימונופלורוסצנטית חדשה מאפשרת לזהות תבניות ANA שיעזרו להבדיל בין false positive לבין סמן למחלות אוטואימוניות (מתוך Arthritis Rheum)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של כתב העת Arthritis and Rheumatism עולה כי תבניות שונות של הנוגדנים באנשים עם בדיקת ANA חיובית עשויות לעזור להבדיל בין אנשים בסיכון לפתח מחלה אוטואימונית לבין בדיקות false positive באוכלוסיה בריאה.

החוקרים השתמשו בנתונים של 918 נבדקים בריאים ו-153 חולים עם מחלות ראומטיות אוטואימוניות (autoimmune rheumatic disease ARD ) לפי הערכה קלינית. מתוך הנבדקים הבריאים 118 (12.9%) נמצאו חיוביים ל-ANA . הדבר משקף את המצב באוכלוסיה הכללית, בה כ-13% חיוביים ל-ANA . מתוך חולי ה-ARD 138 (90.2%) נמצאו חיוביים ל-ANA . טיטר הנוגדנים בחולי ARD היה גבוה יותר מאשר בנבדקים הבריאים (P<0.001 ).

החוקרים בדקו מאפיינים של הנוגדנים בשיטה אימונופלורוסצנטית חדשה ANA-HEp-2 על מנת לזהות קשר אפשרי בין מאפיינים אלה לבין מחלות אוטואימוניות. מלבד ההבדל של הטיטר (הגבוה יותר ב-ARD ), אכן נמצאו תבניות גרעיניות המאפיינות יותר חולי ARD :

– תבניות nuclear homogenous, nuclear coarse speckled, nuclear centromeric הופיעו באופן כמעט בלעדי בחולי ARD .

– תבנית nuclear dense fine speckled הופיעה בנבדקים בריאים בלבד.

– התבנית הנפוצה ביותר בשתי הקבוצות הייתה nuclear fine speckled , אשר הופיעה בנבדקים בריאים בטיטר נמוך יותר מאשר בחולים (P<0.001 ).

לאחר מעקב של 4 שנים 72.5% מהנבדקים הבריאים שהיו חיוביים ל-ANA נשארו חיוביים, אך לא פתחו תסמיני מחלה אוטואימונית (29 מתוך 40 שנשארו במעקב).

החוקרים מסכמים וכותבים כי באנשים עם ANA חיובי גם הטיטר וגם התבנית המסויימת של הנוגדנים נותנים מידע חשוב בדבר הסיכוי של בדיקה זו להיות סמן למחלה אוטואימונית לעומת בדיקה false positive .

Arthritis Rheum. 2011;63:191-200

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה