מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Neurology עולה כי נשים עם טרשת נפוצה (Multiple sclerosis, MS) הינן בעלות סבירות גבוהה יותר לקיומו של וריאנט גנטי של Human Leukocyte antigen (HLA) הקשור במחלה בהשוואה לגברים. לדברי החוקרים, ממצא זה עשוי להסביר את השכיחות הגבוהה יותר של המחלה בנשים. בנוסף, הם מציינים כי אתר גנטי זה הינו ככל הנראה גם מוקד לאינטראקציות של גנטיקה וסביבה.

מחקרים קודמים הראו כי מספר האנשים המאובחנים כסובלים מטרשת נפוצה נמצא בעלייה, וכי שיעור זה מטפס מהר יותר בקרב נשים. לדברי החוקרים, הגורם לטרשת נפוצה עדיין אינו ידוע, אולם ישנן ראיות  לכך שישנם גורמים סביבתיים המעוררים את המחלה באנשים בהם קיימת רגישות גנטית להתפתחותה. הם מסבירים כי הגורם הגנטי החשוב התורם להתפתחות MS מקורו ב-Major histocompatibility complex (MHC), ובייחוד בגנים של HLA class II.

במחקר הנוכחי, ביקשו החוקרים להעריך גנים של HLA בקרב 1,055 משפחות ובהן יותר מאשר בן משפחה אחד הסובל מטרשת נפוצה. לשם כך, נבדקו הגנים של 7,093 נבדקים, מהם 2,127 הסובלים מטרשת נפוצה. החוקרים העריכו את הגנים בקרב אנשים עם וללא המחלה וקבעו האם אלו עם MS ירשו את הגן הסוספטבילי מאמם או מאביהם, ומה הייתה הקירבה המשפחתית בין בני אותה משפחה הסובלים מהמחלה.

החוקרים מצאו כי נשים עם טרשת נפוצה הראו סבירות גבוהה פי 1.4 להיות בעלות הווריאנט הגנטי של HLA הקשור ב-MS בהשוואה לגברים. הם מדווחים כי סך של 919 נשים ו-302 גברים היו בעלי האלל HLA-DRB1*15, וזאת לעומת 626 נשים ו-280 גברים אשר בהם לא היה אלל זה.

בנוסף, החוקרים טוענים כי ממצאיהם אלו מראים כי נשים עם וריאנט גנטי זה הינן בעלות סיכון גבוה יותר להעברת הגן לנשים אחרות במשפחתן בהשוואה לגברים.

במחקר נוסף אשר פורסם לאחרונה בירחון Human Molecular Genetics בידי אותה קבוצת חוקרים, נצפה אפקט parent-of-origin אימהי לאלל ה-HLA-DRB1*15 רק באמהות אשר בנותיהן סובלות מטרשת נפוצה, ולא בכאלו אשר בניהן חולים במחלה. לדבריהם, ממצא זה עשוי להסביר את השיעור הגבוה יותר של הורשה מנקבה-לנקבה שנצפה בהשוואה להורשה מנקבה-לזכר או מזכר-לזכר באותה אוכלוסיה.

החוקרים מזכירים כי השאלה של האופן בו האינטראקציה בין סביבה וגנטיקה משפיעה על הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה נמצאת כעת תחת מחקר. לדבריהם, קיימות כיום חמש תובנות חשובות ביחס לאינטראקציה זו, לרבות אפקט parent-of-origin אימהי, השפעות של חודש הלידה, קיומה של תגובתיות לוויטמין D בגן הסוספטביליות, והבדלים בין-דורות בשכיחות האלל. בעבודתם זו, הם טוענים, מתווסף נדבך חמישי לראיות אלו, והוא הקשר הגנטי להבדל בין המינים. כל אלו, הם מציעים, קשורים ב-MHC.

במאמר מערכת אשר פורסם באותו גיליון ומתייחס לפרסום הדברים, משבח מומחה בתחום את החוקרים על מספר תובנות חשובות העולות ממחקרם זה. הוא מציין כי נשים עם טרשת נפוצה נמצאו כבעלות סבירות גבוהה יותר לחלוק הורשה של אלל ה-HLA-DRB1*15 עם נשים אחרות בהשוואה לגברים הסובלים מהמחלה באותה משפחה גרעינית. באם התורשה של מצב זה הייתה גנטית בלבד, הרי שנשים תמיד היו מורישות את האלל לצאצאיהן הסובלים מטרשת נפוצה בהשוואה לגברים, וזאת ללא תלות במין הצאצא. יתכן וגורמים נוספים הקשורים במין, כמו למשל גורמים אפי-גנטיים, משפיעים על צורת הורשה זו, מציע המומחה.

בנוסף, עולה מן המחקר החדש כי קרובים מדרגה שנייה, כגון דודות ואחיינים או אחייניות, הינם בעלי סבירות גבוהה יותר לרשת את הווריאנט הגנטי לעומת קרובים מדרגה ראשונה, כמו אחאים או הורים וילדיהם.

נראה כי ככל שישנו פחות שיתוף גנטי בין הפרטים, כך גדלה האינטראקציה בין מין נקבי ובין הורשת הווריאנט הגנטי של HLA, מוסיף המומחה. לדבריו, ממצאים אלו סוללים את הדרך בפני מחקרים עתידיים בתחום אשר יבחנו גנים אלו, בתקווה לקדם את ההבנה הקיימת של אופן הורשת מחלות מורכבות כגון טרשת נפוצה.

Neurology. 2011;76:242-246

לידיעה במדסקייפ