גנטיקה

החשיבות הפרוגנוסטית של מוטאציות kRAS בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום (Ann Intern Med)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Annals of Internal Medicine עולה כי מוטאציות kRAS מלוות במשך הישרדות קצר יותר ועליה בשיעור כשלונות הטיפול בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום, המטופלים בתכשירים כנגד EGFR (Epidermal Growth Factor Receptor).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מוטאציות kRAS נבחנו לעומק כסמנים מנבאים לטיפול בממאירות מתקדמת של המעי הגס והרקטום עם תכשירים כנגד EGFR, Cetuximab (ארביטוקס) ו-Pantiumumab.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של מצב מוטאציות kRAS על תוצאות טיפולים המבוססים על פעילות כנגד EGFR בחולים עם סרטן מתקדם של המעי הגס והרקטום ולקבוע אם מצב kRAS עשוי לנבא תוצאות קליניות בחולים אלו. הם ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, Cochrane Central Register of Controlled Trials, Cochrane Database of Systematic Reviews ו-Database of Abstracts of Reviews of Effects. כמו כן, הם זיהו מחקרים תצפיתיים בעקבות חיפוש ב-MEDLINE ושני מאגרי נתונים נוספים.

הסקירה כללה מחקרים שבחנו את חשיבות מוטאציות kRAS בניבוי ההישרדות הכוללת וזמן ההישרדות ללא-התקדמות או כשלון טיפול בחולים שטופלו בתרופות כנגד EGFR בשל סרטן גרורתי של המעי הגס והרקטום.

בקרב חולים חיוביים ל- kRAS, אין ערך מוסף לטיפול כנגד EGFR על שיעורי ההישרדות הכוללים וזמני ההישרדות ללא-התקדמות, על-בסיס ניתוח חוזר של ארבעה מחקרים אקראיים להערכת טיפול כנגד EGFR לעומת הטיפול התומך הטוב ביותר או טיפול כימותרפי ציטוטוקסי. עם זאת, בקרב חולים עם מוטאצית kRAS הנפוצה, הייתה עדיפות לטיפול כנגד EGFR.

באשר לשיעורי ההישרדות הכוללים, סיכום יחסי הסיכון עמד על 1.79 ב-13 מדגמי חולים שטופלו בתכשירים כנגד EGFR, עם זמני הישרדות טובים יותר בחולים עם המוטאציה הנפוצה. באשר להישרדות ללא התקדמות, יחס הסיכון המקביל עמד על 2.11 ב-16 מדגמי חולים שטופלו בתכשירים כנגד EGFR.

סיכום הרגישות של מוטאציות kRAS לניבוי העדר תגובה עמד על 0.49, וסיכום הסגוליות עמד על 0.93, על-בסיס נתונים מ-22 מחקרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מוטאציות kRAS מלוות בשיעורים נמוכים יותר של הישרדות כוללת והישרדות ללא-התקדמות המחלה, וכן בשיעור מוגבר של כשלון הטיפול בקרב חולים עם סרטן מתקדם של המעי גס והרקטום המטופלים בתכשירים כנגד EGFR.

Ann Intern Med. 2011;154:37-49

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה