גנטיקה

הבסיס הגנטי של חומרת תסמיני הכמיהה לטבק בעת גמילה מעישון (מתוך הכנס השנתי ה-60 של American Society of Human Genetics)

חוקרים מצאו קשר בין וריאנטים בגן GALR1 (Galanine Receptor) ובין תסמיני גמילה מטבק. מהמחקר החדש עולה כי וריאציות ב-SNP (Single Nucleotide Polymorphism) rs2717162 של GALR1 קשורות בחומרת תסמיני הכמיהה לטבק הגמילה מטבק בקרב מעשנים המנסים להפסיק לעשן.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גלאנין הינו נוירוטרנסמיטור במוח, הקשור בתפקוד הלמידה והזיכרון, אכילה וכאב. ממודלי של בעלי חיים עולה כי הקולטן לגלאנין משפיע על התנהגויות המתאימות להתמכרות. למרות שמרכיבים רבים בתלות בניקוטין, עישון טבק והתנהגויות נלוות, נבחנו לעומק, מעט מחקרים גנטיים בחנו את הבסיס הגנטי לתסמיני הכמיהה בעת גמילה מטבק.

לדברי החוקרים, כאחד מכל חמישה מבוגרים בארה”ב מעשן באופן קבוע. כ-43% מהם ניסו להפסיק לפחות פעם אחת בשנה החולפת. עוצמת חומרת הכמיהה לטבק משפיעה על הנטייה לשוב ולעשן.

מדגם המחקר כלל 590 משתתפים עם תלות בניקוטין, כפי שהוגדרה לפי ה-DSM-IV. המשתתפים גויסו ממחקרים להפסקת עישון. הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 42.9 שנים, 47.8% היו גברים.

החוקרים בחנו 26 גנים מועמדים לניתוח, כולל 146 SNP, על-בסיס עדויות קודמות בספרות הרפואית אודות קשר עם תלות בניקוטין.

כמיהה לטבק הוגדרה באמצעים התנהגותיים, כולל מדד Minnesota Withdrawal Scale, הכולל הערכה של כמיהה; מדד Fagerstrom Test for Nicotine Dependence; ושאלות בנוגע למספר הסיגריות שעישנו בכל יום והגיל בו המשתתפים עישנו לראשונה.

SNP יחיד בגן GALR1 היה קשור באופן משמעותי עם עוצמת הכמיהה לטבק במדגם כולו ובקבוצה ספציפית במדגם של אמריקאים ממוצא אירופאי. בקרב משתתפים עם גנוטיפ TT או TC ב-rs2717162 תועדו ציונים גבוהים יותר משמעותית להערכת כמיהה לפי סולם Minnesota Withdrawal Scale, בהשוואה למשתתפים עם גנוטיפ CC.

לדברי החוקרים ייתכן כי קיימת השפעה של דופמין. ניתן לשער כי גלאנין (הגן שנמצא כקשור לכמיהה) עשוי להפחית את רמות דופמין ובכך להשפיע על הכמיהה.

בנוסף, החוקרים מצאו 40 SNP בעלי קשר נומינאלי לתלות בניקוטין, כמיהה, או תסמיני גמילה. שניים מהם היו ב-CHRNA5 ובמחקרים קודמים היו קשורים בפנוטיפים של תלות בניקוטין. לפיכך, הממצאים החדשים עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים להערכת קשר בין תלות בניקוטין ובין CHRNA5 וכן זיהו קשר בין וריאנטים בגן GALR1 ובין חומרת הכמיהה במעשנים המנסים להפסיק לעשן.

החוקרים טוענים כי לממצאים חשיבות רבה, ובמידה ומחקרים נוספים יאשרו אותם, אזי ניתן יהיה לסייע במניעת הישנות וחזרה לעישון, שכן הסברה היא כי ע”י הקלה על הכמיהה לטבק ניתן יהיה להפחית את הסיכון להישנות וחזרה לעישון.

American Society of Human Genetics 60th Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של עישון על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר בידוד ורידי הריאה (Int J Cardiol)

    ההשפעה של עישון על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר בידוד ורידי הריאה (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי עישון סיגריות מלווה בסיכון מוגבר להישנות פרפור פרוזדורים לאחר בירור ורידי הריאה, עם עדות לסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים התקפי וקבוע. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מאסיה הצביעו על תוצאות סותרות בכל הנוגע להשפעה הקלינית של עישון על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולות עדויות חדשות התומכות במתן Donidalorsen כטיפול מניעתי בחולים עם אנגיואדמה תורשתית לאחר שהוכח כי הטיפול התרופתי הפחית את שיעור התלקחויות המחלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנגיואדמה תורשתית הינה הפרעה נדירה, המתאפיינת באירועים חוזרים של נפיחות העלולה להיות מסכנת-חיים.  טיפול מונע ארוך-טווח עשוי […]

  • תוצאות מאכזבות ל-Trilaciclib לטיפול בסרטן שד גרורתי שלילי לקולטנים להורמונים (מתוך הודעת חברת G1 Therapeutics)

    תוצאות מאכזבות ל-Trilaciclib לטיפול בסרטן שד גרורתי שלילי לקולטנים להורמונים (מתוך הודעת חברת G1 Therapeutics)

    הוספת Trilaciclib לטיפול כימותרפי לא הובילה לשיפור הישרדות כוללת בנשים עם סרטן שד גרורתי שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים, כך עולה מתוצאות מחקר PRESERVE 2, כפי שדווח ע”י יצרנית התרופה. המומחים מסבירים כי Trilaciclib הינו מעכב CDK4/6 המאושר בארצות הברית להפחתת שיעורי דיכוי מח עצם על-רקע כימותרפיה בחולים עם סרטן ריאות מסוג SCLC (או Small Cell […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Adagrasib לטיפול בסרטן מעי גס ורקטום עם מוטציית KRAS G12C (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Adagrasib לטיפול בסרטן מעי גס ורקטום עם מוטציית KRAS G12C (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) העניק אישור מואץ ל- Adagrasib עם Cetuximab לחולים מסוימים עם סרטן מעי גס ורקטום עם מוטציית KRAS G12C. באופן ספציפי יותר, הטיפול מיועד לחולים עם סרטן מעי גס ורקטום עם מוטציית KRAS G12C בהם תועדה מחלה מתקדמת-מקומית או גרורתית, לאחר טיפול קודם במשלב כימותרפי מבוסס על Fluoropyrimidine, […]

  • השמנה של ההורים מלווה בסיכון מוגבר למחלת כבד שומני בצאצאים (מתוך כנס ה-DDW)

    השמנה של ההורים מלווה בסיכון מוגבר למחלת כבד שומני בצאצאים (מתוך כנס ה-DDW)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-Digestive Disease Week עולה כי השמנה של ההורים מלווה בסיכון גבוה כמעט פי שלוש למחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית בצאצאים בגיל צעיר, כאשר כל עליה של 5 ק”ג/מ2 במדד מסת גוף אימהי לוותה בעליה של 55% בסיכון ל-MASLD (או Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease) ובמקרים בהם שני ההורים סבלו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה