מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-8 בנובמבר 2010 ב- Human Reproduction, עולה כי נמצא קשר בין חשיפה תוך-רחמית למשככי כאבים קלים, ובין עלייה בסיכון לאשך טמיר בילוד.

החוקרים כותבים כי יותר ממחצית הנשים ההרות בעולם המערבי מדווחות על שימוש במשככי כאבים קלים, דוגמת Paracetamol, Aspirin ו- Ibuprofen. לדבריהם, במחקרים מעבדתיים נמצא קשר בין נטילה של חלק מתרופות אלו ובין השפעות אנטי-אנדרוגניות. הם מסבירים כי ייתכן וחשיפה תוך-רחמית לגורמים אנטי-אנדרוגנים עלולה לגרום להפרעות פוריות בגבר, ומוסיפים כי חלק מהגורמים האנטי-אנדרוגנים הם מעכבי סינטזה של פרוסטגלנדינים, בדומה לחלק ממשככי הכאבים.

המחקר כלל שני חלקים, קליני ומעבדתי. החלק הקליני הינו מחקר פרוספקטיבי שכלל 2,297 נשים הרות מדנמרק (n=834) ופינלנד (n=1,463). הנשים מילאו שאלון, ו-491 מהנשים הפיניות ענו לראיון טלפוני, אשר בחנו את השימוש במשככי כאבים במהלך ההיריון. לאחר הלידה בדקו רופאי ילדים את מיקום האשכים של הילוד. כמו כן, ערכו החוקרים מחקר מעבדתי בחולדות, בו בדקו את ההשפעה של נטילת משככי כאבים בהריון על המרחק האנו-גניטלי (Anogenital distance, AGD), ואת ההשפעה על האשכים של עוברי החולדות ביום 14.5 להריון.

מתוצאות המחקר הקליני עולה כי במדגם הנשים הדניות, נמצא קשר בין נטילת משככי כאבים קלים ובין עלייה תלויית מינון בסיכון לאשך טמיר מולד. החוקרים מציינים כי שימוש במשככי כאבים במהלך הטרימסטר השני להריון נקשר לסיכון גבוה יותר לאשך טמיר בילוד, וכי הסיכון עלה תחת שימוש מקביל במספר סוגים של משככי כאבים.

עם זאת, במדגם הנשים הפיניות לא נמצא קשר בין נטילת משככי כאבים קלים במהלך ההריון ובין עלייה בסיכון לאשך טמיר בילוד.

במחקר המעבדתי נמצא כי חשיפה של חולדות ל-Paracetamol הובילה לירידה ב-AGD של עוברי החולדות, וכן נמצא קשר בין חשיפה תוך רחמית למשככי כאבים ובין ירידה בייצור הטסטוטרון באשכים של עוברי החולדות.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי נמצא קשר בין חשיפה תוך-רחמית למשככי כאבים קלים ובין עלייה בסיכון לאשך טמיר בילוד, ומוסיפים כי ממצאי המחקר המעבדתי תומכים בהשפעה האנטי-אנדרוגנית של תרופות אלו. החוקרים כותבים כי התוצאות רומזות שחשיפה למשככי כאבים ברחם הינה גורם סיכון להתפתחות בעיות פוריות בגבר.

Human Reproduction. 2010

לידיעה במדסקייפ