גנטיקה

מחלת צליאק במגמת עלייה, בעיקר בקרב קשישים (Ann Medicine)

ההיארעות של מחלת צליאק מצויה במגמת עלייה, בעיקר בקרב קשישים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Annals of Medicine.

לדברי החוקרים, מחלת צליאק עשויה להופיע לראשונה בכל גיל. מהמחקר הנוכחי עולה כי גורמים סביבתיים מובילים לאובדן הסבילות של המערכת החיסונית לגלוטן, לאור העובדה שלא נמצאה השפעה משמעותית לגורמים גנטיים, שכן החוקרים עקבו אחר אותם נבדקים לאורך זמן.

החוקרים ביקשו לקבוע אם אובדן סבילות לגלוטן עשויה להופיע במהלך החיים, להעריך את השינויים האפשריים בשכיחות מחלת צליאק במשך הזמן, להעריך מחלות-רקע הנלוות למחלת צליאק. הם בחנו את הנתונים אודות 5311 משתתפים שסיפקו דגימות תואמות מ-1974 (CLUE I) ו-1989 (CLUE II). בנוסף, הם סקרו 840 משתתפים ממחקר CLUE I שמתו לאחר הסקירה בשנת 1974, במטרה לשלול הטיית הישרדות. אוטואימוניות של מחלת צליאק, שהוגדרה בנוכחות תוצאה חיובית לבדיקת נוגדנים עצמיים, הוגדרה כיעד הסיום העיקרי של המחקר.

בשנת 1974, שבעה משתתפים היו חיוביים לנוגדנים עצמיים האופייניים למחלת צליאק (שכיחות, 1:401), וכך גם 9 משתתפים נוספים בשנת 1989 (שכיחות 1:219). מבין 840 המשתתפים שמתו לאחר CLUE I, שניים היו חיוביים לנוגדנים עצמיים למחלת צליאק.

החוקרים כותבים כי מחלת צליאק אינה מופיעה בהכרח מלידה, מהממצאים עולה כי חלק מפתחים את המחלה בשלב די מאוחר בחייהם.

היארעות אוסטיאופורוזיס ומחלות אוטואימוניות נלוות הייתה גבוהה יותר בחולי צליאק לא-מטופלים, בהשוואה לביקורות, אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית.

במהלך תקופה של 15 שנים, שכיחות מחלת צליאק עלתה פי שתיים במדגם CLUE ופי חמש בכלל ארה”ב משנת 1974. ממחקר CLUE עולה כי העלייה נבעה מעליה במספר הנבדקים שאיבדו את הסבילות האימונולוגית לגלוטן במהלך החיים הבוגרים.

מגבלות המחקר כוללות מדגם מתנדבים שאינו מייצג באופן מלא את האוכלוסייה הכללית. כמו כן, מדובר במחקר רטרוספקטיבי בו לא ניתן היה לאשר חלק מהמקרים של מחלת צליאק באמצעות ביופסיה של המעי הדק. כמו כן, החוקרים נשענו על דיווחים-עצמיים להערכת הסיכון להפרעות המופיעות על-רקע מחלת צליאק.

העלייה החדה בשכיחות מחלת צליאק שתועדה במרווח הזמן הנ”ל (1974-1989) ועד לשכיחות היום נובעת ככל הנראה מעליה במספר האנשים שאיבדו במהלך החיים הבוגרים את הסבילות האימונולוגית לגלוטן. הסיבה לשינויים אלו אינה-ברורה, אך יש לערוך מחקרים נוספים בנושא, בתקווה שיסייעו במניעה ראשונית של מחלת צליאק, ואולי אף מחלות אוטואימוניות אחרות.

Ann Medicine. Published online September 27, 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בנשים הרות (Gastroenterol Hepatol Bed Bench)

    מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בנשים הרות (Gastroenterol Hepatol Bed Bench)

    בנשים הרות עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול (Nonalcoholic Fatty Liver Disease, או NAFLD) ייתכן סיכון מוגבר לסיבוכים שונים במהלך ההיריון, כולל שכיחות גבוהה יותר של סוכרת הריון, עליה באנזימי כבד ולחץ דם גבוה יותר, בהשוואה לנשים עם הריון תקין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gastroenterology and  Hepatology from Bed […]

  • האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    בקרב חולים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד עיכוב מתון בלבד בהתרוקנות קיבה של מזון מוצק ולא תועד כל עיכוב משמעותי בהתרוקנות נוזלים, בהשוואה לאלו שקיבלו פלסבו, עדות לכך שייתכן ואין צורך בהפסקת הטיפול בתרופות אלו לפני התערבות ניתוחית, כך כותבים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים […]

  • התועלת של Tofacitinib בטיפול בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    התועלת של Tofacitinib בטיפול בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם התלקחות חמורה של קוליטיס כיבית, משלב Tofacitinib (קסלג’אנז) עם קורטיקוסטרואידים לווה בשיפור תגובה לטיפול והפחתת הצורך בטיפול הצלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול תוך-ורידי בקורטיקוסטרואידים מהווה את המרכיב העיקרי של הטיפול בחולים מאושפזים עם התלקחות […]

  • שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    שילוב Sorafenib עם TACE משפר הישרדות חולים עם הישנות סרטן כבד (JAMA Oncol)

    בהשוואה ל-TACE (או Transarterial Chemoembolization) בלבד, שילוב Sorafenib עם TACE עשוי להביא לשיפור ההישרדות הכוללת והישרדות ללא התקדמות מחלה בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני עם חדירה מיקרווסקולארית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם הישנות סרטן כבד בשלב בינוני הפרוגנוזה אינה טובה, כאשר TACE […]

  • חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    חשיבות איכות הכנת המעי על התוצאות ארוכות הטווח של בדיקות קולונוסקופיה (Am J Gastroenterol)

    בקרב מטופלים עם הכנת מעי סבירה או גרועה תועדו שיעורי זיהוי אדנומות נמוכים יותר וסיכון גבוה יותר לתמותה עקב סרטן מעי גס לאחר בדיקת קולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת טיב הכנת המעי על תוצאות סרטן מעי גס ורקטום […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה