גנטיקה

PTSD קשור לשינויים אפיגנטיים בגנים של תפקוד חיסוני (מתוך ה- Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם ב- Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America ב- 3 במאי, עולה כי אנשים החווים אירועים טראומתיים המובילים ל- PTSD (posttraumatic stress disorder), מדגימים רמות שונות של מתילצית  דנ”א בייחוד בגנים הקשורים לתפקוד חיסוני.

במחקר הנוכחי נטלו החוקרים דנ”א מדגימות דם של 100 משתתפים במחקר ה- DNHS (Detroit Neighborhood Health Study).  שכיחות PTSD באוכלוסיה זו הייתה יותר מפי 2 בהשוואה לזו שנמצאה במחקר אחרים, ייתכן שעל רקע חשיפה רבה לתקיפות אלימות, שדווחו ע”י 50.8% ממשתפי המחקר.

מבין 100 המשתתפים במחקר הנוכחי, 23 סווגו כבעלי “lifetime PTSD”, בהתבסס על 6 קריטריונים אבחנתיים, אשר חייבים לכלול חשיפה לגורם טראומתי המערב איום על החיים או פגיעה חמורה או עדות לאירוע שכזה אצל אדם קרוב או בן משפחה; התגובה כוללת תחושת אימה, חוסר אונים או פחד.  קריטריונים נוספים כללו חויות חוזרות של האירוע מחדש; המנעות מגירויים הקשורים באירוע, יחד עם ירידה בהיענות התקינה; וכן עוררות מוגברת ממושכת.  התסמינים חייבים להמשך חודש ויותר, ולגרום מצוקה או לפגוע בתפקודו החברתי או המקצועי של האדם.

המחקר בדק מאפייני מתילציה של יותר מ- 14,000 גנים ב- 23 נבדקים שאובחנו קלינית עם PTSD, ו 77 נבדקים שנחשפו לאירוע אחד או יותר בעל אופי טראומתי (PTE – potentially traumatic event), אולם אינם עונים על הקריטריונים של PTSD. 

מבחינת דירוג המתילציה: ציון 0 ייצג העדר מתילציה, וציון 1 ייצג מתילציה שלמה.  המחקר הנוכחי הגדיר את הסף להעדר מתילציה כתוצאה של פחות מ- 0.2, והסף למתילציה כתוצאה גבוהה מ- 0.8.  מתילציה באופן טיפוסי נלווית לביטוי נמוך של הגן.

מתוצאות המחקר עולה כי מספר הגנים שלא עברו מתילציה באופן מיוחד, לא היה שונה משמעותית בין קבוצת הנבדקים שחוו PTSD ובין קבוצת הנבדקים ללא PTSD.  יחד עם זאת, הבדל משמעותי היה קיים בין הקבוצות במושגים של מספר הגנים שעברו מתילציה באופן מיוחד (P < .0001).

על אף שכמה גנים שעברו מתילציה באופן מיוחד נמצאו בשתי הקבוצות, מספרם היה נמוך יותר בקבוצת הנבדקים ללא PTSD.

פרט מעניין יותר מכמות הגנים שעברו או לא עברו מתילציה, היה סוג הגנים שהושפעו.  בקבוצת ה- PTSD, בדיקת FAC (functional annotation clustering) הדגימה כי שלושת המקבצים של גנים שלא עברו מתילציה היו קשורים לתגובה דלקתית, תגובה חיסונית ותגובה חיסונית מולדת (innate).  בדיקה מקבילה בקרב קבוצת הנבדקים ללא PTSD זיהתה מקבצי גנים הקשורים להתפתחות, נוירוגנזיס ואיברונים תוך תאיים.

ניתוח של הגנים שעברו מתילציה זיהה איתות, תפיסת קול ותגובה לגירוי זר (xenobiotic stimulus) כאופייניים ביותר למקבצי הגנים בקבוצת ה- PTSD, בעוד שאיתות, פעילות ליפאז, ויכולת קישור של סידן יוני היו האופייניים בקבוצה השנייה.

החוקרים בדקו פעילויות חיסוניות לעומק בקבוצת ה- PTSD, ע”י הערכת רמות הנוגדנים ל- CMV, פרט שזוהה כסמן מרכזי לקיום איום על מערכת החיסון.  רמות הנוגדנים היו שונות משמעותית בין שתי הקבוצות, וגבוהות יותר בקבוצת ה- PTSD (P = .016).

החוקרים מסבירים כי במקרה זה, רמות גבוהות יותר של הנוגדן ל- CMV מייצגות חסר חיסוני.  לדבריהם, רמות גבוהות יותר של נוגדן, מורות על רמות גבוהות יותר של הנגיף דבר אשר פחות צפוי בפרטים ללא פגיעה חיסונית.

אנשים רבים חווים יותר מ- PTE אחד, ומחקרים אחרים הציעו בעבר קשר בין מספר האירועים וחומרת ה- PTSD.  המחקר הנוכחי ניתח את הקשר בין מספר האירועים ורמת המתילציה בכל אתר של דגימות הדנ”א.

ביחס לנבדקים ללא PTSD, לחולי PTSD היו כמעט פי 6 יותר גנים אשר התאימו ביחס הפוך למספר ה- PTEs שהם חוו, וכמעט פי 7 יותר גנים שהתאימו ביחס ישיר למספר ה- PTEs שנחוו (P < .01).  החוקרים מציינים כי חותם ברור למאפייני מתילציה הקשורים למערכת החיסון הופיע רק בקבוצת ה- PTSD.

החוקרים מאמינים כי קיים קשר תלוי מנה בין חשיפה לאירועים טראומתיים ובין מתילציה.  ככל שאנשים ייחשפו ליותר אירועים טראומתיים, כך יעלה מספר השינויים במתילציה בגנום שלהם, ועל כן אין סיכוי שהשינויים במתילציה הופיעו טרם האירועים הטראומתיים.

החוקרים מוסיפים כי ממצאיהם אינם מוחלטים, לאור אופי המחקר הנוכחי, אולם ממצאיהם מרמזים בצורה ברורה על הקשר האפשרי, וקשר צריך להיות מאושש במחקר פרוספקטיבי.

המומחים מוסיפים כי ממצאי המחקר הנוכחי הינם חשובים, אולם מזכירים כי מדובר במחקר חתך, ומדגישים את הצורך במחקר נוסף.

יחד עם זאת, הם מציינים, כל פרשנות של הממצאים הנוכחי מספקת מידע חשוב אם השינויים האפי גנטיים הופיעו טרם הופעת תסמיני PTSD, ניתן ללמוד מכך על מנגנון יצירת PTSD, ואם, מאידך, שינויים אלו משמשים כסמנים ל- PTSD לאחר שהחל, הדבר יכול לשפוך אור על ההתפתחות הטבעית של המחלה מבחינה ביולוגית.

Proc Natl Acad Sci U S A.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של שיתוק מוחין בצאצא, כך מדווחים חוקרים מקנדה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לפני הלידה למזהמים באוויר ובין הסיכון לשיתוק מוחין בלמעלה ממיליון לידות במועד באונטריו, קנדה, בין 2002 ועד 2017. חשיפה לפני […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה