נראה כי חלק מהילדים עם רטינופתיה של פגות רואים טוב יותר בגיל 6, במידה ומקבלים טיפול בשלב מוקדם, בעוד שבאחרים למעקב תועלת העולה על זו של טיפול מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת יוני של Archives of Ophthalmology.

החוקרים מסבירים כי מחקר קודם בנושא רטינופתיה של פגות סייע להם לזהות שני סוגי מצבים Type 1 ו-Type 2 על-בסיס מאפיינים קליניים שונים. הבדלים בין השניים כוללים את שלב המחלה, האזור המעורב ברשתית, ונוכחות או העדר Plus Disease.

במחקר הקודם שכלל 401 תינוקות שעיניהם חולקו באקראי לטיפול מוקדם או טיפול קונבנציונאלי, זוהתה תועלת במתן טיפול מוקדם לאחר תשעה חודשים. קבוצת Early Treatment for Retinopathy of Prematurity Cooperative Group עקבה אחר אותה קבוצת ילדים עד גיל 6 שנים (370 שרדו).

בסה”כ, טיפול מוקדם לא לווה בשיפור בראייה לאחר שש שנים. עם זאת, נראה כי בגיל שש שנים חל שיפור בעיניהם של ילדים עם רטינופתיה של פגות מסוג 1, במידה וקיבלו טיפול מוקדם (תוצאה שלילית תועדה ב-25.1% לעומת 32.8%).

החוקרים לא מצאו עדות לתועלת בעקבות טיפול מוקדם בגיל שש שנים בעיניים של ילדים עם רטינופתיה מסוג 2 (23.6% לעומת 19.4% עם תוצאות שליליות).

במחקר המקורי בן 9 חודשים, החוקרים זיהו עיניים עם מאפיינים המעידים על תועלת בעקבות טיפול מוקדם (סוג 1) ועיניים בהם ניתן להסתפק במעקב (סוג 2), עם טיפול הנשמר למקרים בהם המחלה התקדמה לסוג 1. הסיווג הנ”ל לסוג 1 וסוג 2 לא תוכנן מראש כחלק מהעיצוב המקורי בשנת 1999, אך עלה בשנת 2003 בעקבות תוצאות סקירה ראשונית של הנתונים.

מהתוצאות עולה כי התועלת בטיפול בילדים עם מחלה מסוג 1 נותרת למשך 6 שנים. חדות הראייה משתפרת עם טיפול מוקדם, אך עם זאת, ב-65.4% מהעיניים שטופלו בשלב מוקדם חלה החמרה בחדות הראיה אל מתחת ל-20/40. עדיין לא ידוע אם הסיבה לכך נובעת מגורמים הקשורים ברשתית, בקורטקס, או בשניהם, אך אין ספק כי כעת רטינופתיה של פגות זוכה לעדיפות גבוהה עוד יותר, מאחר שטיפול מוקדם עשוי להועיל לחלק מהעיניים אך לעיתים אינו מביא להתפתחות תקינה של חדות הראייה.

Archives of Ophthalmology

לידיעה ב-DocGuide