מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- pediatrics במרץ 2010, עולה כי בפעוטות עם מומי מחיצות עלייתיות-חדריות (atrioventricular (AV) septal defects), מורכבות המום ונוכחות מומים משמעותיים לא-קרדיאליים הינם מנבאים חשובים של שרידות, אולם תסמונת דאון איננה.

במחקר הנוכחי נבדקו 338 ילדים עם מומי מחיצות עלייתיות-חדריות, עם ובלי תסמונת דאון, אשר נולדו בין השנים 1979 2003 באטלנטה.  הילדים סווגו עפ”י דרגת החומרה של מומיהם הלבביים ועפ”י נוכחות מומים משמעותיים לא-קרדיאליים, ובוצע מעקב אחר שרידותם.

מתוצאות המחקר עולה כי עד סוף 2004 נפטרו 111 ילדים (33%).  177 ילדים מתוך נבדקי המחקר היו חולי תסמונת דאון.  השרידות הכללית של ילדים עם מומי מחיצות עלייתיות-חדריות ותסמונת דאון הייתה 66%, בהשוואה ל- 47% בילדים ללא תסמונת דאון.  לאחר הוצאת ילדים עם תסמונות הטרוטקסיה, לילדים עם מומי מחיצות עלייתיות-חדריות ותסמונת דאון הודגמה סבירות לשרידות כללית הדומה לזו בילדים ללא תסמונת דאון (70% מול 69% בהתאמה).

עוד עולה כי הסיכון לתמותה היה גבוה פי 7 בילדים עם מומים מורכבים בהשוואה למומים חלקיים, וגבוה פי 3 בילדים שסבלו מלפחות שני מומים משמעותיים לא-קרדיאליים.  בנוסף, לילדים שנולדו בין השנים 1979 1991 הודגם סיכון לתמותה הגבוה ב- 70% בהשוואה לילדים שנולדו מאוחר יותר.

החוקרים מסכמים, לאור תוצאות המחקר, כי השרידות לטווח הארוך בילדים עם מומי מחיצות עלייתיות-חדריות לא הושפעה מנוכחות תסמונת דאון, לאחר שקלול כל המשתנים הרלוונטיים.  הם מוסיפים כי מדובר במידע מעודד עבור משפחות של ילדים עם תסמונת דאון.

החוקרים מציינים כי דרושים מחקרים נוספים באוכלוסיות אחרות על מנת לאמת את ממצאי המחקר הנוכחי, וכן לבדוק שרידות לטווח ארוך יותר, ולזהות גורמים פרוגנוסטיים אפשריים נוספים.

J Ped 2010

לידיעה במדסקייפ