מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Neurology עולה כי פרכוסים חדשים שאינם בעת מחלת חום (New-onset Afebrile Seizures, NOAS) בתינוקות הינם בדרך כלל קצרים, אולם פעמים רבות נוטים לחזור. לפיכך, מציעים החוקרים כי יש לאשפז תינוקות אלו לצורך השגחה.

החוקרים מסבירים כי אפילפסיה בתינוקות ובפעוטות אינה מאופיינת בצורה טובה, וזאת על אף שכשליש ממקרי האפילפסיה בילדים מתחילים בקבוצת גיל זו. במחקרם הנוכחי, ניתחו החוקרים מידע אודות 317 תינוקות (ילודים ועד גיל 24 חודשים) עם פרכוסים חדשים שאינם בעת מחלת חום, לרבות תוצאות סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ב-298 מהחולים (94%), בדיקות EEG ב-286 (90.2%) וסריקות תהודה מגנטית (MRI) ב-182 חולים (57.4%).

החוקרים מדווחים כי כמחצית מהתינוקות הראו פרכוסים חלקיים, בעוד שעדות לפרכוסים מפושטים ראשוניים הייתה נדירה. הם מציינים כי רק שישה תינוקות ללא מאפיינים חלקיים הראו פריקות אפילפטיפורמיות מפושטות. ככלל, 71% מהתינוקות סבלו משני פרכוסים ומעלה בעת התייצגותם, ו-38% כבר עברו חמישה פרכוסים ויותר.

החוקרים מוסיפים כי הפרכוסים נטו להיות קצרים, וכי ב-74% מהמקרים לא נמשכו יותר מחמש דקות, וב-44% מהמקרים משכם היה פחות מדקה אחת. רק 8.5% ממקרי הפרכוסים הללו נמשכו למעלה מעשרים דקות.

באשר לתוצאות הבדיקות, מציינים החוקרים כי מחצית מבדיקות ה-EEG היו חריגות, וכך היה בשליש מסריקות ה-CT ובלמעלה ממחצית סריקות ה-MRI. 9% מהתינוקות אשר עבורם בוצעה סריקת CT (25% מאלו עם תוצאות CT חריגות) היה צורך בטיפול רפואי חריף. שליש בסריקות ה-CT התקינות לוו בתוצאות חריגות בסריקת MRI, אולם רק במקרה בודד (תינוק עם פרכוסים בתר-ניתוחיים) היה צורך בשינוי הטיפול הרפואי החריף. החוקרים מציינים כי הממצא החריג השכיח ביותר בסריקות ה-MRI היה דיסגנזה צרברלית (Cerebral Dysgenesis) (p < 0.05).

החוקרים טוענים כי ממצאיהם אלו מספקים די מידע על מנת לשנות את ההנחיות לטיפול בתינוקות עם הופעה חדשה של אפילפסיה. לדבריהם, בהתבסס על תוצאות מחקרם זה, כל התינוקות המתייצגים עם פרכוסים חדשים צריכים לעבור בדיקות דימות מוחיות במהרה, רצוי עם MRI (שהרי שמעט כל התינוקות יראו פרכוסים המתחילים בצורה מוקדית). מאחר ואחוז ניכר מהילדים יסבלו מפרכוסים חוזרים בסמוך להתייצגותם, מוסיפים החוקרים, ניתן לטעון כי יש צורך בניטור קרוב (בבית החולים) אחר תינוקות אלו.

Neurology 2010;74:150-156

לידיעה במדסקייפ