מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר עוקבה רטרוספקטיבי גדול אשר פורסם בגיליון פברואר של הירחון Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine עולה כי חשיפה עוברית לכוריואמניוניטיס (דלקת קרומי השליה ומי השפיר) בשילוב עם לידה מוקדמת קשורה בסיכון מוגבר לאסתמה המאובחנת בידי רופא בגיל 8 שנים ומטה.

החוקרים מסבירים כי כוריואמניוניטיס, שהינה דלקת של הממשק בין האם לעובר, מסבכת כ-8% מהריונות. לדבריהם, ישנן ראיות משכנעות ממחקרים המבוססים על מודלים של בעלי חיים ובני אדם לפיהן קיים קשר בין כוריואמניוניטיס ובין פגיעה ריאתית בעובר בגיל הריוני מוקדם.

קשר שכזה מעיד לטענת החוקרים על פגיעה מתמשכת לרקמה הריאתית המתפתחת, ואולם הקשר בין כוריואמניוניטיס ובין אסתמה בגיל הילדות טרם נחקר בפרוטרוט. בנוסף, טרם נבחנה השאלה שמא גיל ההיריון בעת הלידה וגזע או מוצא אתני משפיעים על קשר שכזה.

לפיכך, ביקשו החוקרים במחקרם זה לבחון האם כוריואמניוניטיס קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות של אסתמה בילדים מתחת לגיל 8 שנים, ואם גיל ההיריון בעת הלידה וגזע או מוצא אתני הינם בעי השפעה כלשהי על קשר זה. במחקר נכללו 510,216 ילדים אשר נולדו (ללא תאומים) במספר מרכזים רפואיים בקליפורניה בין השנים 1991 ו-2007.

החוקרים מצאו כי ככלל, ילדים אשר נולדו בלידה מוקדמת הראו היארעות גבוהה משמעותית של אסתמה (60.2 לאלף שנות-אדם) לעומת ילדים שנולדו במועד (40.0 לאלף שנות-אדם), עם יחס שיעור ההיארעות (Incidence Rate Ratio, IRR) של 1.5 (95% CI = 1.4-1.6). עם זאת, בהריונות בהם אירעה כוריואמניוניטיס, שיעור ההיארעות של אסתמה בילדים שנולדו טרם המועד היה 100.7 לאלף שנות-אדם לעומת 39.6 לאלף שנות אדם באלו שנולדו במועד (IRR, 2.9; 95% CI = 2.6-3.3).

בנוסף, מציינים החוקרים כי הילדים שפיתחו אסתמה נטו להיוולד לנשים עם המאפיינים הבאים: גיל 35 שנים ומעלה; שחורות; בעלות 13 שנות השכלה ומעלה; בעלות אבחנה של אסתמה במהלך ההיריון; כאלו שעשו שימוש באנטיביוטיקה במהלך ההיריון; אלו שילדו בן זכר; ואלו שסבלו מכוריואמניוניטיס במהלך הריונן.

החוקרים מוסיפים כי נצפה קשר בלתי-תלוי בין כוריואמניוניטיס ובין אסתמה בגיל הילדות על פי גיל ההיריון. בהשוואה לילדים אשר לא נחשפו תוך-רחמית לכוריואמניוניטיס, הסיכון לאסתמה היה פי 1.23 (95% CI =1.02-1.49), פי 1.51 (95% CI = 1.26-1.80) ופי 1.20 (95% CI = 1.03-1.47) בקרב ילדים שנולדו זמן רב מאוד לפני המועד (בשבוע 23-28 להיריון), זמן רב לפני המועד (שבוע 28-33) או מעט לפני המועד (שבוע 34-36), בהתאמה.

ממצאים אלו מעידים לטענת החוקרים על כך שחשיפה מוקדמת במהלך ההיריון לכוריואמניוניטיס עשויה להיות הרסנית יותר לריאה העוברית המתפתחת ו/או להוביל לתגובה חיסונית מוגברת בעקבות כל חשיפה לאנטיגן בהמשך, ולפיכך עלולה להגביר את הסיכון של הילד לפתח אסתמה בהמשך החיים.

החוקרים מדווחים בנוסף כי שיעורי האסתמה בגיל הילדות נבדלו גם על פי גזע ומוצא אתני. לדבריהם, היריון שהסתיים בלידה מוקדמת והסתבך בכוריואמניוניטיס היה קשור בסיכון מוגבר לאסתמה בקרב אמהות לבנות (HR, 1.66; 95% CI = 1.32-2.07), שחורות (HR, 1.98; 95% CI = 1.60-2.44) והיספאניות (HR, 1.70; 95% CI = 1.45-2.00), אולם לא כך עבור נשים ממוצא אסיאתי (HR, 1.15; 95% CI = 0.83-1.58).

החוקרים מזכירים מספר מגבלות של מחקרם זה, ובהן העובדה כי שיעור הכוריואמניוניטיס באוכלוסיית המחקר היה נמוך מזה שדווח במחקרים קודמים, וכי האבחנה של מצב זה התבססה על בדיקה גופנית קלינית, אשר נוטה לפספס את מרבית המקרים של כוריואמניוניטיס א-תסמינית. כתוצאה מכך, יתכן והושפעו האומדנים במחקר, מזהירים החוקרים.

בנוסף, לא נאסף מידע ביחס לחשיפה למזהמים מיקרוביאליים או למתווכי דלקת, עובדה שלא אפשרה לחוקרים לבחון את ההשפעה של חשיפה שכזו על הסיכון להתפתחות של אסתמה בגיל הילדות. לבסוף, לא נאסף מידע אודות אטופיה ועישון בקרב ההורים, אשר ידועים שניהם כגורמים המגבירים את הסיכון לאסתמה בגיל הילדות.

החוקרים מסכמים כי ממצאיהם אלו עשויים לספק רמזים נוספים אודות האתיולוגיה המורכבת של אסתמה בגיל הילדות. לדבריהם יש צורך במחקרים נוספים על מנת לאושש את הממצאים, אולם במידה ויאושרו עשויים להוביל להבנה טובה יותר של המנגנון הפתו-אתיולוגי של המחלה ודרכי מניעתה.

Arch Pediatr Adolesc Med. 2010;164(2):187-192

לידיעה במדסקייפ